תע"א 3203/07

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את תביעתו של כבאי סוכרתי מסוג 1 כנגד תנאי הסף שהציבו הנתבעים, אשר פסלו אותו ואת כל שאר חולי הסוכרת מסוג 1 מתפקיד הכבאי. בית המשפט מצא כי קביעת הנתבעים את תנאי הסף הייתה סבירה, מידתית ונעשתה בתום לב. הנתבעים, כגופים ציבוריים, נהנו מחזקת תקינות, והתובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח אחרת. ההצדקה הרפואית שניתנה לתנאי הסף נמצאה סבירה, במיוחד בהתחשב באופי תפקיד הכבאי, המחייב פעמים רבות תגובה מיידית ומאמץ פיזי. בית המשפט הכיר בחשיבות שילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, אך ציין כי הזכות להתקבל לעבודה נחשקת אינה מוחלטת. במקרה זה, חובת המעסיק לשמור על הבטיחות גברה על זכותו של התובע להשתלבות. יתר על כן, בית הדין מצא כי כל התאמה שתתבקש על ידי התובע תטיל נטל כבד מדי על המעסיק. בנוסף, קבע בית המשפט כי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אינו חל על התובע, שכן הוא לא הוכיח כי מחלת הסוכרת שלו הגבילה באופן משמעותי את תפקודו בתחומי חיים מרכזיים. לבסוף, התייחס בית המשפט בקצרה לטענות בדבר חובת קיום מכרז נוסף והבטחות מנהליות, ומצא אותן מיותרות בהחלטה. בקשתו של התובע לא נחשבה כמעוכבת, וגם הטענות בדבר השיהוי בהגשת המסמכים הרפואיים לא טופלו, שכן נראה כי התובע זנח טענות אלה. כל צד יישא בהוצאותיו, וניתן יהיה לערער על פסק הדין בתוך 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.