ע"פ 2163/09

תקציר

על המבקש במקרה זה נגזרו שנת מאסר בפועל, ושישה חודשי מאסר על תנאי, בגין שורה של עבירות פליליות לרבות החזקת סמים ועבירות רכוש. למבקש, בעל עבר של התמכרות לסמים, ניתנה הזדמנות להשתקם והוטל עליו מאסר על תנאי בגין העבירות שבוצעו לפני מאסרו הקודם. עם זאת, המבקש חזר בו וצו המבחן בוטל, מה שהוביל את בית המשפט לקבוע כי על המבקש לרצות שנת מאסר נוספת במצטבר לשישה חודשי מאסר בגין עבירות אחרות. המבקש ערער על גזר הדין וביקש עיכוב ביצוע, אך בקשתו נדחתה. הסוגיה המרכזית בבקשה הייתה האם יש לעכב את העונש שהטיל בית משפט השלום עד להגשת הערעור. המבקש טען כי בית המשפט פעל בחוסר סמכות משום ששירות המבחן לא פעל לפי הנוהל הנדרש וכי סיכויי הצלחתו בערעור גבוהים. מנגד, טענה המדינה כי החקיקה הרלוונטית תומכת במעשיו של בית המשפט וכי פרשנותו של המבקש אינה נכונה. בסופו של דבר, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה בשל האינטרס הציבורי באכיפה מיידית של גזר הדין, חומרת העבירות ועברו הפלילי של המבקש. בית המשפט גם לקח בחשבון כי הדיון בערעור נקבע בקרוב וכי המבקש הודה באי קיום צו המבחן. השופט הגיע למסקנה כי לא מדובר במאסר שלא כדין וכי הנסיבות אינן מצדיקות עיכוב בביצוע גזר הדין. לפיכך, הוטל על המבקש להישאר במאסר עד לדיון בערעור.