פ"ה 10955-11-19

תקציר

פסק הדין דן בזכויות ובחובות של מעסיקים ועובדים ביחס לפיצויי מילואים ותשלומים נוספים. באופן ספציפי, היא סובבת סביב מענק ההפרטה שמשלם נמל חיפה לעובדיו והאם על המוסד לביטוח לאומי לפצות את הנמל בגין מענק זה כאשר העובדים משרתים במילואים. בית הדין מכיר ביחסים המשפטיים המורכבים בהם מעורבים המעסיק, העובדים והמוסד לביטוח. היא מכירה בכך שמענק ההפרטה, אף שהוא משולם על ידי הנמל, אינו נחשב לתגמול מילואים או לשכר המשולם במהלך שירות המילואים. במקום זאת, מענק זה הוא תוצאה של ההסכם הקיבוצי בין הנמל לעובדיו, הקובע כי הוא אינו מהווה שכר למרבית המטרות. פסק הדין מדגיש כי הנמל זכאי להחזר מהמוסד לביטוח לאומי רק עבור תשלומים ששולמו כפיצויי מילואים ולא עבור תשלומים אחרים הנובעים מיחסי העבודה, כגון מענק ההפרטה. כמו כן, מאחר שהנמל לא שילם הפרשי פיצויי מילואים בגין המענק, הוא אינו זכאי להחזר בשלב זה. לפיכך, המכון אינו צריך להעביר סכומים פרוסים נוספים לנמל. עם זאת, 224 עובדי המילואים ששירתו במילואים בתקופה הנקובה זכאים לקבל מהמכון את מלוא מענק ההפרטה ואת מלוא תגמול העתודה, כולל הפרשים. בית המשפט מתייחס גם לבקשה נפרדת בעניין השתק שיפוטי ודוחה אותה, ולא מוצא סתירה בטענות המכון. לפיכך נדחית התביעה למתן צו הצהרתי לטובת הנמל, ועל המכון מוטלת החובה לשלם לעובדים את הפרשי פיצויי המילואים בגין מענק ההפרטה. בנוסף, חויב הנמל לפצות את המכון על הוצאותיו, בסך 10,000 שקל.