בע"מ 6308/12

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למחלוקת על צוואה ועל כשירותו של המנוח שכתב אותה. המבקשת, שעמדה לרשת את הצוואה, ערערה על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, בטענה כי המנוחה כשירה וכי לא הייתה השפעה בלתי הוגנת עליה. הערעור נדחה בגלגול שני על ידי בית המשפט המחוזי, והגלגול השלישי בפני ערכאת ערעור זו הוא ניסיון לבטל דחייה זו. בית המשפט מכיר בכך שקיימת גמישות מסוימת בערעורים אזרחיים בכל הנוגע לקבלת ראיות, אך אין לנצל זאת לרעה כדי להפוך את ערכאת הערעור לבחינה מחודשת של העובדות. הנושא המרכזי הוא מצבה הנפשי של המנוחה בעת כתיבת הצוואה, והן בית המשפט לענייני משפחה והן בית המשפט המחוזי מצאו כי היא אינה כשירה. המבקש לא ערער די הצורך על חוות דעתם של העדים המומחים בעניין זה, ובחר להתמקד בסתירה למסקנותיו של עובד סוציאלי, שלא היוו עילה מספקת לערעור. יתר על כן, הראיות מצביעות על כך שהמנוחה נעדרה יכולת להבין את השלכות החלטותיה בנוגע לרכושה. לפיכך, הערעור נדחה, שכן החלטת הערכאות הנמוכות התבססה לגופו של עניין, ואין מקום שערכאת הערעור תתערב.