ע"א 922/91

תקציר

פסק הדין מתייחס לשני ערעורים הנובעים מתביעת פיצויים של תובע שאיבד את רגלו בתאונה בה היו מעורבים טרקטור ומכונת חיתוך קש. הערעור הראשון, שהוגש על ידי מאגר הביטוח הישראלי (המפלך), אשר ביטח את הטרקטור, ערער על קביעת בית המשפט המחוזי כי התאונה היא תאונת דרכים שנגרמה כתוצאה מהשימוש בטרקטור, מה שהופך את הבריכה לאחראית לפיצוי התובע לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בית המשפט העליון דחה את ערעור הבריכה, ואישר כי התאונה נכנסה להגדרה של תאונת דרכים וכי הבריכה אחראית. עוד נקבע כי השימוש בטרקטור כמקור כוח למכונה מהווה שימוש רגיל בטרקטור ומשכך, האחריות מוטלת על הבריכה. הערעור השני עסק בהודעה ששלחה הבריכה לצד שלישי, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (קרנית), בבקשה לשיפוי על בסיס הסכם ביניהם. בית המשפט המחוזי דחה את הודעת הבריכה, אך בית המשפט העליון הפך החלטה זו. היא פירשה את הסעיף הרלוונטי בהסכם כפשוטו, וקבעה כי התובע היה "נוסע" במכונה ולכן קרנית הייתה חייבת לשפות את הבריכה. בנוסף, קבע בית המשפט כי המכונה, אף שלא הייתה בתנועה בעת התאונה, עדיין הייתה מחוברת לטרקטור ולכן נחשבת לרכב נגרר. התובע ערער אף הוא, וביקש להגדיל את הפיצוי שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון הסכים להעלות את הפיצוי ל-350 אלף שקל, כולל ריבית, ופסק לו הוצאות. הפול חויב לשלם לתובע הוצאות בגין שני הערעורים. כמו כן, בית המשפט קבע כי כל סכום שהתובע קיבל או יקבל מהבריכה יוחזר במלואו מכרנית, יחד עם הוצאות הערעור של הבריכה. השופט אור נתן את פסק הדין, עליו הסכימו השופטים לוין ושטרסברג-כהן.