ע"א 2114/05

תקציר

פסק דין זה מתייחס לשני ערעורים ולערעור נגדי על תאונת עבודה שאירעה במפעל לעיבוד בשר בבעלות חברת זוגלובק בע"מ, אשר גרמה לחבלות קשות בידו השמאלית של ערבי, עובד פארס נג'אב. הערעור הראשון, שהוגש על ידי ערבי, מתייחס לפיצויים שנפסקו על ידי בית משפט השלום בחיפה. ערבי טוען כי יש לחשב את סכום הפיצוי בגין הפסדי שכר עתידיים על בסיס שכר חודשי גבוה יותר, כי פסיקת הנזק הלא ממוני אינה מספקת, וכי יש להגדיל את שכר טרחת עורך הדין שנפסק. הערעור השני, שהוגש על ידי צוגלובק, מערער על החלטת בית משפט השלום המייחסת לחברה 50% אחריות, וטוען כי אין לדחות את הודעת הצד השלישי שנשלחה לחברת ישראפק בע"מ, ספקית המכונה המעורבת בתאונה. בנוסף, זוגלובק מערער על פסק הדין המחייב את פארס לשפות אותם בגין כל סכום שיידרשו לשלם. בערעור הנגדי, שהגישה חברת הביטוח המכסה את חבותו של פארס, נטען כי בית המשפט שגה בקביעת אחריותו של פארס וכי יש לקבל את ההודעה לצדדים שלישיים שנשלחה ליסרפק. היא תומכת גם בערעורו של זוגלובק בעניין סעיף השיפוי. בית המשפט העליון, לאחר ששקל את הערעורים, פוסק לטובת ערעורו של ערבי, מגדיל את הפיצוי בגין נזק לא ממוני ל-60,000 ₪ ופוסק שיעור גבוה יותר של שכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% + מע"מ. באשר לאחריות, בית המשפט מסכים עם חלוקת האחריות של בית משפט השלום, ואינו מוצא סיבה להפריע לשיקול דעתו של בית משפט השלום בעניין זה. עם זאת, בית המשפט העליון דוחה את פסק הדין בעניין השיפוי, וקובע כי נוסח סעיף השיפוי בהסכם בין פארס לזוגלובק אינו מטיל חובה על פארס לשפות את החברה בגין נזקים הנובעים מרשלנותה שלה. פסק הדין מתייחס גם לסוגיית ייצוג מפוצל של בעל דין על ידי עורכי דין שונים, תוך הדגשת ניגוד העניינים הפוטנציאלי והקשיים שעלולים להיווצר מהסדר כזה. במקרה זה, הייצוג של פארס התחלק בין שני עורכי דין, מה שהוביל לאינטרסים שונים ולחוסר בהירות. לסיכום, בית המשפט העליון מקבל חלקית את ערעורו של עראבי, מגדיל את הפיצוי ופוסק שכר טרחת עורך דין גבוה יותר, תוך שמירה על פסיקת החבות של בית משפט השלום. פסק הדין בעניין השיפוי מתוקן, והערעור והערעור הנגדי בעניין זה נדחים.