ת"א 3733-05-15

תקציר

הסכסוך נסוב סביב מכירת דירות בעלות גגות צמודות, שרוכשיהן יוצגו על ידי עורכי דין. הרוכשים טענו כי המוכרים הטעו אותם להאמין כי הגגות יופרדו על ידי קירות בטון, שכן הם זכו לשבחים על השימוש הפרטי והבלעדי בגגות הצמודים. עם זאת, החוזים והמפרט קבעו כי אין לבנות חומות כאלה. הרוכשים דרשו פיצוי כספי, בטענה שלא עודכנו כראוי. השופט קבע כי טענת הרוכשים כי המוכרים הבטיחו קירות בטון אינה מוצדקת, שכן בחוזים ובתוכניות לא הוזכר בהם דבר. עוד קבעה השופטת כי טענת הרוכשים כי היו נמנעים מהרכישה אילו ידעו את האמת אינה סבירה, מה גם שהדירות תומחרו בהתאם והרוכשים היו מיוצגים על ידי עורך דין. עם זאת, השופט מצא את המוכרים אשמים בכך שלא חשפו את תוכנית גידור הגג המאושרת, שהייתה בידיעת המוכרים. אי חשיפת מידע זה נחשבה בלתי ראויה, מה גם שהעניין לא הוזכר במפרט או בתוכניות הגג, ונציגי המוכרים לא הבהירו זאת במהלך המשא ומתן. השופטת הורתה למוכרים לשלם לכל זוג תובע 38 אלף שקל כפיצוי בגין אי הגילוי, לצד 15 אלף שקל בגין עוגמת נפש ושכר טרחת עורך דין מתון בסך 8,000 שקל. הסכומים יותאמו להפרשי הצמדה וריבית החל מהמועדים הנקובים ועד לביצוע התשלום בפועל.