ע"א 134/64

תקציר

פסק הדין מתייחס לארנונה המוטלת על חלקות קרקע שונות ולארנונה כללית החייבת בנכסים בבעלות משותפת של המערערת ומדינת ישראל. המערערת טענה כי אין לחייבה בארנונה משום ששלחה הודעה על שינוי בעלות לעירייה, וכי המדינה מחזיקה בנכסים בחלקים שווים ולכן יש לחייבה רק במחצית מהארנונה הכללית. בית המשפט המחוזי פסק לטובת העירייה, והוביל את המערער לערער לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קיבל חלקית את הערעור. באשר לארנונה, קבע בית המשפט כי מאחר שהמערערת לא רשמה את העברת הבעלות למדינה, היא נותרה הבעלים מבחינת החוק ולכן היא חייבת במסים. בית המשפט פירש את הדינים הרלוונטיים כך שההודעה על שינוי בעלות לפי סעיף 119 לפקודת העיריות, 1934 תקפה רק לאחר שבוצעה העברת בעלות חוקית, שלא התרחשה במקרה זה. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת המערערת בעניין ארנונה כללית. בית המשפט קבע, כי מאחר שהוסכם על המערערת והמדינה כי הן מחזיקות בנכסים בחלקים שווים, והמערערת שלחה הודעה לעירייה בדבר שינוי החזקה, המערערת חייבת רק במחצית מהארנונה הכללית בגין הנכסים. העירייה לא יכלה לגבות את כל המס ממחזיק משותף אחד ואז לצפות מהם לבקש החזר מהבעלים השותף שלהם, שכן זה יהיה לא נוח ולא שוויוני.