ע"ו 54394-07-13

תקציר

פסק הדין הנדון עניינו בערעור על החלטת ועדה פסיכיאטרית להמשיך את אשפוזו הכפוי של המערער בבית החולים מזרע. המערער, הסובל מסכיזופרניה ופדופיליה, טען כי יש לסיים את האשפוז על בסיס עקרונות של מידתיות. הרקע למקרה הוא שהמערער הואשם במעשה מגונה בקטין, אך בשל מחלתו הנפשית הופסקו ההליכים הפליליים והוא אושפז במקום זאת לפי סעיף 15(א) לחוק טיפול בחולי נפש. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור והסכים כי החלטת הוועדה צריכה לעמוד בעינה. לדברי השופט, תקופת האשפוז הכפוי לא תעלה על תקופת המאסר המרבית שהייתה מוטלת אילו הורשע המערער במשפט פלילי. מאחר שתקופת המאסר בגין העבירה המיוחסת למערער בכתב האישום היא 3.5 שנות מאסר, וצו האשפוז הוצא לפני למעלה מ-3 שנים, הרי שהערעור הנוכחי מוקדם מדי. בית המשפט התייחס גם לסוגיית חוק הגנה על הציבור מפני עבירות מין ותחולתו האפשרית בעניינו של המערער, וציין כי אף שהוא עשוי לחול עליו, תפקידה של הוועדה הפסיכיאטרית בעניין זה מוגבל. השופט הדגיש כי עיקר עיסוקה של הוועדה צריך להיות בהערכת מסוכנותו המינית של המטופל עקב מחלת נפש. ככלל, פסק הדין מדגיש כי אשפוזו של המערער חייב להיות מוצדק ומידתי, ועל הוועדה להסתמך על חוות דעת מומחים לצורך קבלת החלטות מושכלות לגבי מצבו של החולה ומסוכנותו לציבור.