ת"א 3510/09

תקציר

הבנק הנתבע הגיש בקשה לדחות את תביעת התובע, אך מהות הבקשה, לפי תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הייתה לסיים את התביעה. לבית המשפט יש שיקול דעת לסיים תביעה ובדרך כלל ייעתר לבקשה כזו. ישנם מקרים חריגים בהם הבקשה עשויה להידחות, למשל, אם היא שוללת מהנתבע יתרון פרוצדורלי או אם היא מהווה ניצול לרעה של הליכים משפטיים. במקרה דנן, הבקשה הוגשה בשלב מוקדם של ההליך והנאשם לא זכה ליתרון פרוצדורלי משמעותי, ואף לא הייתה כל אינדיקציה לשימוש לרעה בהליך. יתר על כן, התובעים גם טענו כי תביעתם בתובענה הנוכחית עשויה להיות מיותרת בשל פעולה מאוחרת יותר בדבר אי העמידה הנטענת בפשרה. לפיכך, בית המשפט נעתר לבקשה וביטל את התביעה. עם זאת, חויבו התובעים לשלם חלק מהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של הנתבע, שכן הם יזמו את ההליך והעמידו את הנתבע ב"סיכון משפטי". הסכום נקבע על 50,000 ₪, בהתחשב בשלב המקדמי של ההליך ובעובדה שחלק מהטענות שהעלה הנתבע עשויות להיות רלוונטיות בהליכים אחרים. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים והעתק ממנו היה אמור להישלח לבאי כוחם באמצעות פקסימיליה.