תא"מ 23907-08-17

תקציר

פסק דין זה עוסק בשלוש תביעות שטר מאוחדות הנוגעות לארבעה שיקים בסך כולל של 145,744 ₪ שנמשכו מחשבונו של הנתבע. הצ'קים הוצאו בעקבות צו ביטול הקשור לעסקה שהשתבשה. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה טיב אחיזתו של התובע בשיקים: האם החזיק בהם כראוי, תמורת ערך, או רק כמחזיק. השופטת קבעה כי התובעת לא החזיקה את השיקים כראוי, שכן הם הוצאו ללא שם המוטב ונשאו את הכיתוב 'למוטב בלבד'. לדברי השופט, שיקים כאלה אינם יכולים להיחשב כראוי על פי תקדימים משפטיים. הנתבע טען כי החזקת השיקים על ידי התובעת לא הייתה בתום לב וכי הם הוצאו ללא תמורה. עם זאת, השופט קבע כי הנתבע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענות אלה וכי נטל ההוכחה מוטל עליו. כמו כן, דחה בית המשפט את טענת הנתבע כי העסקה בינו לבין המנוח נכשלה בשל חוסר תמורה. השופטת ציינה כי הנתבעת השתלטה על העסק ועל המלאי שלו והמשיכה לנהל אותו, דבר המעיד על כך שהתמורה נמסרה. השופט דחה גם את טענת הנתבע לפי חוק אשראי הוגן, וציין כי העסקה קדמה למעשה וכי לא התקיימו יחסי מלווה-לווה בין התובע לנתבע. כתוצאה מכך, פסק השופט לטובת התובע, איפשר לו להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל נגד הנתבע ופסק לו שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪, בנוסף להבדלי הצמדה וריבית. השופטת הורתה להעביר את ההפקדה הקודמת של הנתבע בסך 12,000 ₪ לתיק ההוצאה לפועל ולהעמיד לרשות התובע.