עפ"ת 38315-05-12

תקציר

גזר הדין הנדון מתייחס לתיק פלילי בו הואשם המערער בשימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה. השופט פותח ומציין כי הערעור יתקבל ופסק דינו של בית משפט קמא יבוטל, בשל פגם פרוצדורלי. בית משפט קמא לא התיר למערער להציג ראיות מכריעות, קרי רישומי טלפון שיש בהם כדי להוכיח את חפותו. מדובר בפגיעה בזכותו של המערער להתגונן ומעבירה את נטל ההוכחה אל המערער, המנוגד לדין. במשפט פלילי מוטל על התביעה הנטל להוכיח אשמה מעבר לספק סביר. השופט מדגיש כי אין לדרוש מהמערער להוכיח את חפותו, במיוחד כאשר עסקינן בעובדות שכמעט בלתי אפשרי להוכיחן, כגון היעדר טלפון נוסף. כמו כן, בדו"ח המשטרה לא נרשמו פרטים מזהים של המכשיר הנייד בו נעשה שימוש, דבר היוצר קושי ראייתי עבור המערער. מחדל זה אינו צריך לפעול נגד המערער; במקום זאת, יש לדרוש מהתביעה להוכיח את העובדות הנטענות בכתב האישום. השופט מגיע למסקנה כי בחינה יסודית של חומר הראיות, לרבות רישומי הטלפון, צריכה להתקיים בבית משפט קמא, ולפיכך יועבר התיק לדיון חדש, בו יתאפשר למערער להציג ראיה זו.