ת"א 44684-02-11

תקציר

פסק דין זה עוסק בסכסוך כספי בין עמותה המפעילה גני ילדים פרטיים מוכרים לבין המועצה המקומית כפר מנדא, המנהלת את גני הילדים הממלכתיים. העמותה התובעת דרשה מהמועצה החזר השתתפות המדינה בשכר הלימוד עבור 65 ילדים שלמדו בגן הילדים של העמותה בשנת הלימודים 2010-2010. לעמותה לא היה רישיון להפעלת גן ילדים בתחילת שנת הלימודים, אך היא קיבלה רישיון רטרואקטיבי מספר חודשים לאחר סיום שנת הלימודים. המועצה הודתה בקבלת הכספים ממשרד החינוך עבור 65 ילדים אלה, אך טענה כי הכינה את תשתיותיה ותקציביה מתוך הנחה שילדים אלה ילמדו בגני הילדים שלה. בית המשפט קיבל את טענת העמותה, וקבע כי הילדים אכן למדו בגן שלה וכי הדוחות החודשיים של המועצה למשרד החינוך, שקבעו אחרת, אינם נכונים. עם זאת, בית המשפט הכיר בהיערכות המועצה ובהוצאותיה, והחליט לנכות 30% מהסכום הכולל המגיע לעמותה. לפיכך חויבה המועצה להשיב את הכספים ששולמו עבור 65 הילדים, בסך 406,250 שקל, בתוספת ריבית ושכר טרחת עורך דין בתוך 30 יום. פסק דין זה התבסס על עקרון עשיית עושר ולא במשפט, בהתחשב בהתנהלותה הבלתי תקינה של המועצה ואי דיווח מדויק למשרד החינוך. בנוסף, ציין בית המשפט את המורכבות סביב הפרטת החינוך והיעדר רגולציה ראויה, והדגיש כי תפקידו אינו לשפוט את חוקיות ההפרטה אלא לפרש את החוקים הקיימים.