בג"צ 295/72
צו עליון
תקציר
בג"ץ הכריע בעתירה בעניין סעיף מגביל בתעודת גירושין שהוציא בית דין רבני אזורי. הסעיף אסר על העותרת, אישה גרושה, לחזור לבעלה וקבע כי אם ברצונה להינשא לגבר אחר, יש צורך בבירור. העותרת טענה כי הפסקה נרשמה שלא כדין וביקשה את מחיקתה, שכן היא הושגה ללא הודעה מוקדמת וללא הזדמנות הוגנת להתגונן. בית המשפט הסכים עם העותר, תוך שהוא מצטט את עקרונות הצדק הטבעי, המחייבים כל רשות לדון בצדדים העלולים להיפגע ממעשיה. בפסק הדין הודגש כי הוספת הפסקה ללא הודעה מהווה עוול וחורגת מסמכותו של בית המשפט, בין אם מדובר בפעולה מינהלית ובין אם מדובר בפעולה שיפוטית. יתר על כן, בפסק הדין לגירושין, שהוסכם על ידי שני הצדדים, לא הוזכר כל איסור, ובית המשפט לא פעל לפי ההליכים הנדרשים להוכחת זנות. העותרת מיצתה את כל הדרכים המשפטיות האחרות, והותירה את בג"ץ כמוצא אחרון. משכך, פסק בית הדין לטובתה, הפך את הצו למוחלט, והורה לבית הדין הרבני להסיר את הסעיף המגביל מתעודת הגירושין.
חקיקה מקושרת
בג"צ 295/72 יהודית בכר נ' בית-הדין הרבני האזורי ברחובות, עליון (5.3.1973)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.