ב"ל 70275-03-22

תקציר

פסק הדין דן בסיווגו של יחיד כ"עובד", ובוחן באופן ספציפי האם התובעת, שעבדה בעסק המשפחתי, עמדה בקריטריונים שבחוק. על בית הדין לבחון היטב את טיב היחסים בין קרובי משפחה כדי לקבוע האם הם מהווים הסדר משפחתי וולונטרי או יחסי עבודה חוזיים. על התובע מוטל הנטל להוכיח קיומם של יחסי עבודה. פסק הדין מפרט את התנאים המצטברים להכרה בהעסקה, הכוללים עבודה סדירה ונחיצות העבודה, כך שאם לא הייתה מבוצעת, היה עובד נקלט. בית הדין בוחן פרמטרים שונים, לרבות שעות עבודה, אופי השכר וגמישות סידור העבודה. יצוין כי היעדר מסמכי העסקה רשמיים אינו שולל את האפשרות של יחסי עבודה. פסק הדין מפרט את תפקידה של התובעת, שעות עבודתה ושכרה, ומוצא כי תפקידה משמעותי והכרחי לעסק. בית הדין מקבל את הסברה בדבר הצורך בגיוסה, וגמישות שעות העבודה בשל צרכי המשפחה. היא גם מקבלת את העובדה שעבודתה כללה מכירות, שירות לקוחות וניהול האתר, שהיה חיוני לעסק. ראיות התובעת, לרבות תכתובות והזמנות של לקוחות, תומכות בטענותיה. באשר לשכרה של התובעת, מציין בית הדין כי הסכומים הנקובים בתלושי השכר תואמים את התשלומים שבוצעו בפועל לחשבון הבנק שלה. היעדר דוחות נוכחות וחוזה עבודה, לצד היעדר תשלומי פנסיה, מעוררים שאלות לגבי ההקפדה של המעסיק על חוקי המגן. עם זאת, ההתמקדות נותרה באופי התפקיד וביחסי העבודה. בית הדין משוכנע בנחיצות תפקידה של התובעת ומקבל את העובדה שעבודתה נדרשה בתקופת העסקתה. העובדה שהוציאה לחל"ת בתקופת הקורונה מובנת כתוצאה מאי ודאות כלכלית, ותפקידה לא הוחלף מיד לאחר שיצאה לחופשת לידה. בית הדין מגיע למסקנה כי התובעת עונה על הגדרת "עובדת" והיא זכאית לדמי לידה. אשר על כן, התביעה מתקבלת, והנתבע מצווה לשלם לתובעת את דמי הלידה. פסק הדין אינו כולל הוצאות, שכן התובע מיוצג על ידי הסיוע המשפטי, ולשני הצדדים יש זכות ערעור תוך 30 יום.