LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

תר"מ 1/24

החלטה עליון

📋
מספר הליך1/24
📂
סוג הליךתר"מ
📅
תאריך2 בנובמבר 2020
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםמרדכי מייק אטדגי נ. תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון, שרה זכריה, חברת מועצת העיר אשק
👨‍⚖️
שופטיםעוזי פוגלמן

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף המבוסס על הטקסט שסופק, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים המשפטיים: **ניתוח משפטי: גיליון "הגמלאון" ותעמולת בחירות בכספי ציבור** **מבוא** הדיון המשפטי מתמקד בשאלה האם גיליון מס' 24 של "הגמלאון", ביטאון היוצא על ידי עיריית אשקלון, מהווה "תעמולת בחירות" האסורה לפי חוק דרכי תעמולה, תש"ט-1949 (להלן: "החוק" או "חוק דרכי תעמולה"), במידה והוא ממומן מכספי ציבור. הסוגיה מעלה שאלות יסוד בנוגע לפרשנות המונח "תעמולת בחירות", האיסור על שימוש במשאבי ציבור, ומנגנוני האכיפה. **רקע נורמטיבי ועקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **סעיף 2א לחוק דרכי תעמולה - האיסור על שימוש בכספי ציבור לתעמולת בחירות:** * **הוראה מרכזית:** סעיף זה אוסר במפורש על שימוש בכספים או בנכסים של "גוף מבוקר" (כמו רשויות מקומיות) או תאגיד שהממשלה או רשות מקומית משתתפים בהנהלתו או בהונו, לצורך תעמולת בחירות. * **תכליות האיסור (חידוש משפטי/הדגשה):** השופטת א' פרוקצ'יה, כפי שמצוטטת, מדגישה את התכליות החוקתיות שביסוד האיסור: * **הגנה על חופש הבחירות ושוויון הליך הבחירות:** האיסור מבקש להבטיח תחרות הוגנת ושוויונית בין המתמודדים, למנוע יתרון בלתי הוגן למכהנים בתפקידים ציבוריים, ולוודא שוויון אמצעים ונגישות לבוחר. * **מניעת שימוש בנכסי ציבור לקידום עניינים אישיים:** האיסור נועד להפריד בין תפקיד ציבורי לבין קידום אישי של נבחר ציבור. * **הקשר לרשויות מקומיות:** מובהר כי רשויות מקומיות הן "גוף מבוקר" לפי חוק מבקר המדינה, ולכן חלות עליהן הוראות סעיף 2א. 2. **תחולת האיסור מחוץ לתקופת בחירות:** * **הרחבת האיסור:** סעיף 2 לחוק קובע כי האיסור על שימוש במשאבי ציבור חל גם מחוץ ל"תקופת בחירות" (90 הימים שלפני הבחירות ויום הבחירות). * **משקל לעיתוי (חידוש משפטי/פסיקה):** למרות התחולה הרחבה, הפסיקה קובעת שיש לתת משקל למרחק הפרסום ממועד הבחירות. יחד עם זאת, זהו אינו גורם מכריע בלעדי. 3. **פרשנות המונח "תעמולת בחירות" (חידוש משפטי/קווים מנחים):** * **היעדר הגדרה בדין:** המונח "תעמולת בחירות" אינו מוגדר בחוק, ולכן יש לפרשו בהתאם לתכליות האיסורים שבהם הוא נכלל, ובהתאם להקשר ולנסיבות. * **מבחן "התכלית הדומיננטית":** נקבע כי "תעמולת בחירות" כוללת ביטויים שהאפקט הדומיננטי שלהם הוא השפעה על הבוחר. מבחן זה נבחן מנקודת מבטו של הבוחר הסביר. * **קריטריונים לבחינת התכלית הדומיננטית (מבחני משנה):** הפסיקה פיתחה מבחני משנה לבחינת התכלית הדומיננטית, וכוללים בין היתר: * **מועד הפרסום וקרבתו לבחירות:** כפי שצוין, יש לו משקל אך אינו מכריע. * **יוזם הפרסום וזהות המפרסם:** האם מדובר בפרסום רשותי שגרתי או בפעולה חריגה? * **כריכת הישגי הרשות בנבחר ציבור:** זהו איסור "קטגורי", גם מחוץ לתקופת בחירות. פרסומים המפארים הישגים של הרשות אסור שיציינו את שמו ודמותו של ראש הרשות או גורם פוליטי אחר. * **האם הפרסום כורך את הישגי הרשות עם שמו של נבחר ציבור מכהן:** זהו עניין בעל משמעות מהותית. * **תכלית נוספת (שאינה תעמולתית) של הפרסום:** יש לבחון אם תכלית כזו אכן מתממשת. * **היקף הפרסום ועלותו:** חריגות בהיקף או בעלות יכולות להצביע על תעמולה. * **אמינות ודיוק הפרסום (אם מדובר בפרסום רשותי):** 4. **הנחיות היועץ המשפטי לממשלה והוראות מנכ"ל משרד הפנים:** * **איסור כריכת הישגים בנבחר ציבור:** חוזר מיוחד של מנכ"ל משרד הפנים (5/2018) מרכז הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, ומדגיש כי יש להקפיד על הפרדה בין הרשות המקומית לנבחריה. פרסומים מטעם הרשות לא יחסו לנבחרי הציבור פעולותיה. הפצת מידע לגיטימית מטעם הרשות אינה פסולה, אך אין לכרוך אותה עם פרסום שמו של ראש הרשות או נבחר ציבור אחר. * **הקפדה גם מחוץ לתקופת בחירות:** ההנחיות מדגישות כי האיסורים אינם מוגבלים לתקופה ספציפית לפני הבחירות. **מן הכלל אל הפרט: יישום הדין על גיליון "הגמלאון"** 1. **חלוקת הגיליון לחלקים:** בית המשפט מבחין בין חלקי הגיליון השונים: * **עיקר הגיליון (מידע אינפורמטיבי):** החלקים העיקריים של הגיליון, המיועדים לאוכלוסיית הגיל השלישי, נמצאו כאינפורמטיביים ואינם מהווים תעמולת בחירות. גם דברי ברכה קצרים מטעם ראש העיר לא נמצאו כעילה להתערבות. * **הראיון עם ראש העיר (המשיב 1):** זהו החלק שבו נמצאה בעיה. 2. **ניתוח הראיון עם ראש העיר (המשיב 1):** * **הטענה בדבר עיתוי:** המשיבים טענו שהבחירות רחוקות וכי מדובר בפרסום עיתי סדור. בית המשפט קבע כי אף על פי שעיתוי הפרסום רלוונטי, הוא אינו הגורם המכריע. * **כריכת הישגים בנבחר ציבור:** כאן נמצאה הפגיעה המרכזית. בית המשפט קבע, על בסיס הפסיקה, כי קיים "איסור קטגורי" לכרוך הישגי רשות ציבורית בשמו, בתמונתו או בפעולותיו של נבחר ציבור מכהן. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בפרסומים הממומנים מכספי ציבור. * **תיאור הראיון:** בית המשפט מציין כי הראיון מתאר את ראש העיר באופן המשבח את פעילותו ("לא תמנע ממנו ולא תעצור אותו מלטפח ולמנף...", "החזון שלו הוא לסייע ולתמוך..."), כורך פעולות עירוניות (תחבורה, חינוך, קורונה) בדמותו האישית, כולל שתי תמונות שלו, ומסתיים בהבעת הערכה ("תודה ושאפו ענק לראש העיר!"). * **התכלית הדומיננטית:** לאור כל האמור, נקבע כי התכלית הדומיננטית של הראיון, מנקודת מבטו של הבוחר הסביר, היא להשפיע על הבוחר ולעצבו תמונה חיובית מסוימת של ראש העיר. לפיכך, הראיון מהווה תעמולת בחירות האסורה במימון משאבי ציבור. 3. **סעד - צו מניעה:** * **סעד שהתבקש:** העותר ביקש צו שיודיע למשיבים לפעול לפי הדין. * **החלטת בית המשפט:** בית המשפט דחה את הסעד הכללי והצופה פני עתיד, וקיבל את עמדת המשיבים כי צו לפי סעיף 17ב לחוק דרכי תעמולה הוא צו אופרטיבי למניעה או הפסקה של עבירה. * **צו מניעה ספציפי:** בית המשפט נתן צו מניעה לפי סעיף 17ב לחוק, המורה למשיבים (1-3) **להשמיט** את הראיון במתכונתו הנוכחית מכל פרסום של "הגמלאון", הן בעותקים מודפסים והן דיגיטליים. 4. **הוצאות:** * **קבלת העתירה בחלקה:** נוכח קבלת העתירה בחלקה (בעניין הראיון), חויבו המשיבים 3-1 לשלם הוצאות לעותר בסך 3,000 ש"ח, בחלקים שווים. * **הפרדה תשלום:** הובהר כי ההוצאות שהוטלו על המשיבים 1 ו-2 לא יצאו מקופתה של המשיבה 3 (הרשות המקומית). **חידושים משפטיים ודגשים** * **הדגשת התכליות החוקתיות של האיסור:** הניתוח מדגיש את החשיבות של האיסור על שימוש בכספי ציבור כתנאי הכרחי לחופש הבחירות ושוויון ההזדמנויות, לא רק במונחים של מניעת ניצול משאבים, אלא גם במונחים של טוהר מידות ואמון הציבור. * **חידוד מבחן "התכלית הדומיננטית":** הפירוט של מבחני המשנה לבחינת התכלית הדומיננטית (עיתוי, יוזם, תכלית, כריכת הישגים, פרסום שגרתי/ייחודי) מספק קווים מנחים ברורים יותר לבתי המשפט ולגופים אכיפתיים. * **איסור "קטגורי" על כריכת הישגים בנבחר ציבור:** הדגש על כך שאיסור זה חל "בכל תקופה שהיא, קל וחומר בתקופת בחירות" מחזק את ההגנה על עקרון השוויון ומונע ניצול של משאבי הרשות לטובת נבחרים, גם אם הבחירות אינן בפתח המיידי. * **מנגנון אכיפה ספציפי:** קביעת צו מניעה להשמטת חלק ספציפי מהפרסום (הראיון) מהווה דוגמה לאכיפה אפקטיבית וממוקדת של הוראות החוק, תוך שמירה על האיזון בין זכות הפרסום לבין הגנה על הליך בחירות הוגן. * **הבחנה בין תכנים:** יכולת בית המשפט להבחין בין תכנים שונים בפרסום אחד (החלק האינפורמטיבי לעומת הראיון) ולהחיל את הדין בהתאם, מדגימה גמישות פרשנית ואנליטית. **סיכום** ההחלטה מדגימה את היישום המקפדני של עקרונות חוק דרכי תעמולה, ובפרט האיסור על שימוש במשאבי ציבור לתעמולת בחירות, גם כאשר הדבר מתרחש מחוץ לתקופת הבחירות הרשמית. היא מדגישה את החשיבות של טוהר הבחירות, שוויון ההזדמנויות, וההפרדה בין תפקיד ציבורי לקידום פוליטי אישי, תוך מתן כלים פרקטיים לבחינת פרסומים שונים והבטחת התאמתם לדרישות החוק.

חקיקה מקושרת

חוק הבחירות (דרכי תעמולה)חוק מבקר המדינה

תר"מ 1/24 מרדכי מייק אטדגי נ. תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון, שרה זכריה, חברת מועצת העיר אשק, עליון (2.11.2020)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית