ע"מ 34/22

תקציר

הכרעת הדין האמורה מתייחסת לחייל, המכונה המערער, שנעצר בחשד שהעביר רימון הלם לאזרח, בניגוד להוראות הביטחון. העבירה המיוחסת למערער מקימה עילה למעצרו, שכן החזקת נשק כזה נחשבת מסוכנת ומהווה סכנה פוטנציאלית לשלום הציבור. מהראיות עולה כי הרימון הוצא ליחידתו של המערער וכי הייתה לו גישה אליו במסגרת תפקידו כנהג. ראיות DNA קושרות את המערער לגרב שבה נמצא הרימון מתחת לרכב. עם זאת, ראיות הדנ"א אינן חד משמעיות, וקיימים קשיים ראייתיים מסוימים, המובילים לשחרורו של המערער ממעצר והשמתו במעצר פתוח ביחידתו. המשמעות היא שהוא ממשיך את שירותו הצבאי תחת פיקוח ויכול לצאת לחופשות באישור. ראיות נוספות שהוצגו כוללות את עדותם של עדים הקושרים בין המערער לבין האזרח, יובל, שהיה קשור אף הוא לרכב בו נמצא הרימון. הן המערער והן יובל הכחישו כל קשר לאחרונה, והטלפונים שלהם אותרו באותו אזור בשעת לילה מאוחרת, מה שעורר חשד לגבי שהותם המשותפת בעיר אילת. הסבריו של המערער בדבר תנועותיו ויחסיו היו מפותלים ונמצאו בלתי מהימנים. ככלל, הראיות הנסיבתיות יוצרות סיבוכים משמעותיים עבור המערער, ואף שיש בהן קשיים ותמיהות, אין בהן די כדי לשחררו מתנאים כובלים. בית המשפט מכיר בחקירה המתנהלת באשר לתפקידו של יובל ובצורך בפיקוח על מעשיו של המערער, נוכח אופי העבירה. בהיעדר חשש ממשי להמשך ההליכים, ערעור ההגנה לשחרורו המלא של המערער נדחה. המערער יישאר במעצר פתוח עד תום ההליכים המשפטיים. ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי שופטת בית המשפט הצבאי, אל"מ מאיה גולדשמידט.