ע"ח 67768-02-24

תקציר

פסק הדין הנדון מתבסס על שורה של פלישות של פרותיו של המערער לשטח מרעה של אחר, שהובילו לריבוי הליכים משפטיים. בהחלטות קודמות נקבע כי הפלישות נבעו מכך שהמערער לא פיקח כראוי על העדר שלו, וכי הנושא אינו קשור להיעדר גדרות. הערעור הנוכחי מתייחס לתפיסה ומכירה של פרות המערערת בעקבות אירוע נוסף מסוג זה. בית המשפט מגיע למסקנה כי התפיסה הייתה חוקית, שכן בנסיבות העניין היא הייתה מוצדקת כדי למנוע עבירות עתידיות ועשויה לשמש ראיה. זאת ועוד, בית המשפט קובע כי לבית משפט קמא הייתה סמכות להורות על מכירת הפרות ללא קיום שימוע, שכן הן עלולות להתקלקל וניתן היה למכור אותן בנסיבות אלה ללא בקשה ספציפית לשימוע. בית המשפט מדגיש את כישלונו ארוך השנים של המערער לפקח כראוי על העדר שלו ואת חוסר פעולתו למניעת אירועים נוספים, חרף סנקציות קודמות. בסופו של דבר, הערעור נדחה, אך בתנאי שאם לא יוגש כתב אישום נגד המערער בתוך שלושה חודשים, הוא יוכל להגיש בקשה לקבלת הכספים ממכירת הפרות שלו. ההחלטה מתקבלת לאחר שקילה מדוקדקת של הטענות והוראות הדין הרלוונטיות, והערעור נדחה בשל הימנעותו המתמשכת של המערער מלהתייחס לסוגיית העדר הבלתי מפוקח שלו.