ע"א 20097-02-12

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך מסחרי בין קונה, המערערת, לבין מוכרים, המשיבים, בנוגע לרכישת אוטובוסים, שלטענת המערערת נפלו בהם כשלים מבניים ומכניים. המערערת טענה כי ביטלה את העסקה כדין בתוך שנתיים מיום רכישת האוטובוסים, כקבוע בחוק המכר, ולחילופין כי היא רשאית לעשות כן לפי חוק החוזים. המשיבים טענו כי הביטול לא היה כדין, שכן הוא לא התרחש בתוך תקופת השנתיים הנקובה והמערערת לא נתנה להם הזדמנות לבדוק את האוטובוסים כנדרש. בית משפט קמא פסק לטובת המשיבים, והוביל את המערערת לערער, ואת המשיבים לערעור שכנגד על היעדר הוצאות שנפסקו. ערכאת הערעור דחתה את הערעור, ולא מצאה עילה להתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא. בית המשפט קבע כי התנהלות המערערת מעידה על כך שלא רצתה לבטל את החוזה ולא מסרה הודעת ביטול כדין. זאת ועוד, המערערת לא הוכיחה כי היא זכאית לבטל את העסקה לפי חוק החוזים. הערעור שכנגד בעניין ההוצאות התקבל, והמערערת חויבה לשלם למשיבים שכר טרחת עורך הדין של המשיבים בגין ההליך בבית משפט קמא, בסך 35,000 ₪, וכן את הוצאות הערעור. פסק הדין אישר את החלטת בית משפט קמא וחייב בתשלום הוצאות.