ע"פ 3907/10

תקציר

במקרה שנדון בבית המשפט המחוזי בחיפה, ערערו המערערים על חומרת עונשם בגין עבירות שבוצעו, לרבות שוד והחזקת נשק שלא כדין. על המערער מס' 1 נגזרו 45 חודשי מאסר בפועל ועוד 15 חודשי מאסר על תנאי והוטל עליו לשלם פיצויים בסך 35,000 ש"ח, ואילו על המערער מס' 2 נגזרו 36 חודשי מאסר בפועל עם 12 חודשי מאסר על תנאי ודרישת פיצוי בסך 20,000 ש"ח. לשני המערערים הרשעות קודמות והם הורשעו בכתב האישום המתוקן, אשר פירט שוד אלים של חנות מכולת כאשר המערער מס' 1, חמוש ועם שותף, איים על בעל החנות, בעוד המערער מס' 2 שימש כנהג המילוט. חומרת השוד, בתוספת העובדה שהמערער מס' 1 ירה על מנת להימלט, הודגשה על ידי בית המשפט. למרות ששקל את הודאותיהם ומצוקותיהם האישיות של המערערים, הדגיש בית המשפט את הצורך בצעדי ענישה חריפים כדי להרתיע מפני פשיעה אלימה, וציין את עברם הפלילי כגורם מחמיר. סוגיית הפיצויים, שלא נדונה בתחילה בהסדר הטיעון, נומקה על ידי בית המשפט כפיצוי על ההפסד הכספי שהוטל על הקורבן. על אף שהמערערים חלקו על הגינות הפיצוי ועל אורך עונשם, הערעור נדחה, שכן השופטים הסכימו עם פסק הדין המקורי שהדגיש את הצורך בענישה חמורה כדי להתמודד ולהרתיע מעשי אלימות דומים.