ע"ר 5466-11-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **כותרת התיק:** ע"ר 5466-11-25, ע"ר 8955-11-25, ע"ר 43869-11-25 – בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים. **רקע עובדתי:** שלושה ערעורים הוגשו לבית המשפט העליון על החלטת רשם בית המשפט המחוזי, אשר דחה שתי בקשות למחיקת ערעור שהוגש מטעם המשיבה (המועצה האזורית לב השרון) ואיפשר לה ארכה להגשתו. 1. **הליכים מקוריים:** שני הליכים נזיקיים תלויים ועומדים בבית המשפט המחוזי. המשיבה היא אחת הנתבעות. 2. **פסק דין קמא:** ביום 24.12.2024 ניתן פסק דין, שבו נקבע כי המשיבה אחראית בשיעור של 7.5% מהנזק. חברת הביטוח "מגדל" (צד ג') חויבה לשפות את המשיבה עד מיליון ש"ח. רשויות המדינה נתבעו אך נמצאו לא אחראיות. 3. **ערעורים עיקריים:** על פסק הדין הוגשו מספר ערעורים עיקריים. 4. **ערעור משיב:** ביום 9.7.2025, בחלוף חודשיים מהגשת תשובה חלקית לערעורים העיקריים, הגישה המשיבה "ערעור משיב" לפי תקנה 137(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. 5. **בקשות מחיקה:** המדינה ומגדל הגישו בקשות למחיקת ערעור המשיבה בשל הגשתו באיחור. 6. **החלטת הרשם:** הרשם דחה את בקשות המחיקה ונתן ארכה להגשת ערעור המשיבה. הוא קבע שהערעור הוגש באיחור, אך חל "חריג הידיעה" (המשיבה ידעה על הגשת הערעורים העיקריים). הוא דחה את טענת המשיבה ל"טעם מיוחד" מובהק, אך האריך את המועד בדיעבד בשל שני נימוקים: * הערעור הוא "ערעור בזכות" ולכן יש לתת משקל מוגבר לזכות הגישה לערכאות. * לא הוכחה פגיעה באינטרס ההסתמכות של הצדדים האחרים, שכן ערעורים עיקריים תלויים ועומדים. 7. **ערעורים על החלטת הרשם:** שלושת הערעורים הנדונים בפסק דין זה הוגשו על החלטת הרשם. **טענות המערערים (המדינה, מגדל, הניזוקים):** * החלטת הרשם מרוקנת מתוכן את דרישת ה"טעם המיוחד" להארכת מועדים, שכן הנימוקים שניתנו יתקיימו תמיד במקרה של ערעור משיב. * הרשם טעה בקביעתו כי לא נגרמה פגיעה באינטרס ההסתמכות. המדינה הסתמכה על סיום המחלוקת מולה. מגדל הסתמכה על גבול השיפוי שנקבע. הניזוקים ראו בכך ניסיון של המשיבה להתחמק מהפיצוי. **טענות המשיבה (המועצה האזורית לב השרון):** * הערעורים העיקריים לא הומצאו לה כדין, ולכן ערעורה הוגש במועד. * דחיית בקשתה להארכת מועד מהווה פגיעה בלתי מידתית בזכות הגישה לערכאות ובקופה הציבורית. * שיקול הדעת של הרשם בענייני הארכת מועד רחב. * ההחלטה להאריך מועד היא "החלטה אחרת" שאינה ניתנת לערעור ברשות. * הארכת המועד מוצדקת: המשיבה לא התרשלה, פעלה במהירות, וסומכת על נימוקי הרשם (ערעור בזכות, היעדר פגיעה בהסתמכות). * מניין הימים להגשת ערעור המשיב נדחה בשל "תקופת החירום". * קיימים טעמים מיוחדים נוספים: הטעיה/טעות, מצב החירום, סיכויי ערעור טובים, סכום משמעותי. * קיימת פסיקתא ביום 15.7.2025, שתלויה ועומדת בקשת רשות ערעור עליה, אשר עשויה לשנות את פסק הדין, ולכן זכותה להגיש ערעור קמה ממועד הפסיקתא. **דיון והכרעה (השופט דוד מינץ):** 1. **ביטול הפסיקתא:** נקבע כי הפסיקתא מיום 15.7.2025 בוטלה, ולכן הדיון בערעורים על החלטת הרשם עדיין נדרש. 2. **ערעור בזכות על החלטת רשם:** נקבע כי ההחלטה להאריך מועד אינה "החלטה אחרת" כמשמעותה בצו בתי המשפט, מכיוון שהערעורים הוגשו על החלטת רשם, וניתן לערער עליה בזכות לפי סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט. 3. **מועד הגשת הערעור – הלכת "חריג הידיעה":** * השופט מאמץ את קביעת הרשם שהערעור הוגש באיחור, ושחל "חריג הידיעה" (המשיבה ידעה על הערעורים העיקריים). * נדחתה טענת המשיבה כי תקופת החירום דחתה את מועד הגשת הערעור. הוכח כי המשיבה ידעה על הגשת הערעורים הרבה לפני תחילת תקופת החירום (לפני 7.5.2025), ואף הגישה בקשה בהליך מקביל ביום 3.3.2025 המתייחסת לכך שפסק הדין טרם חלוט. 4. **דרישת "טעם מיוחד" להארכת מועד:** * השופט קובע כי הנימוקים שהציגה המשיבה אינם מהווים "טעם מיוחד" כנדרש בתקנה 176(ב) לתקנות. * **נימוקים שנשללו כ"טעם מיוחד":** * הפעולה במהירות לאחר שהמשיבה ידעה על הערעורים. * היקף המסמכים בתיק הדיוני. * סכום החיוב בפסק הדין. * זכות הגישה לערכאות. * סיכויי הערעור (על דרך הכלל, שיקול זה אינו מספיק לבדו). * תקלות ביחסי עורך דין-לקוח. * **"טעם מיוחד"** מוגדר כנסיבות חיצוניות אובייקטיביות שאינן בשליטת בעל הדין. 5. **התערבות בהחלטת הרשם:** * על אף ששיקול הדעת של הרשם רחב, נקבע כי המקרה חריג ומצדיק התערבות. * **ביקורת על נימוקי הרשם:** * **היעדר פגיעה באינטרס ההסתמכות:** שני שיקולים אלו (היעדר פגיעה באינטרס ההסתמכות וערעור בזכות) אינם מהווים לבדם "טעם מיוחד". * **היעדר פגיעה בהסתמכות:** קיום ערעורים תלויים ועומדים אינו מספיק לבדו כדי לקבוע היעדר הסתמכות; יש לבחון את ההסתמכות הקונקרטית של הצדדים. * **ערעור בזכות והישענות על נימוקים כלליים:** הנימוק שהערעור הוא "ערעור בזכות" ושקיימים ערעורים תלויים ועומדים, נכונים לכל ערעור משיב. הישענות עליהם מרוקנת מתוכן את דרישת ה"טעם המיוחד". **החלטה:** * החלטת הרשם מיום 26.9.2025 מבוטלת. * ערעור המשיבה יוסר מהתיק ולא ידון. * המשיבה תישא בהוצאות המערערים בסך 5,000 ש"ח בכל אחד מהליכי הערעור (סך הכל 15,000 ש"ח). **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **פרשנות דרישת "טעם מיוחד" להארכת מועד:** פסק הדין מדגיש את הצורך ב"טעם מיוחד" אמיתי, מעבר לשיקולים כלליים הנוגעים לטיב ההליך (ערעור בזכות) או למצב הכללי (קיום הליכים תלויים ועומדים). המגמה היא למנוע ריקון מתוכן של הדרישה, שנועדה להבטיח סופיות הדיון ולהגן על אינטרס ההסתמכות של הצדדים. * **הגבלת השימוש ב"חריג הידיעה":** אף ש"חריג הידיעה" הוחל, התביעה להגשת הערעור במועד נדחתה בשל איחור משמעותי. הדגש הושם על ידיעה מוקדמת ומוכחת של הצדדים לגבי קיום ההליכים. * **איזון בין זכות הגישה לערכאות לאינטרס ההסתמכות:** פסק הדין מבהיר כי זכות הגישה לערכאות, אף שהיא חשובה, אינה אבסולוטית. יש לאזן אותה אל מול הצורך להגן על אינטרס ההסתמכות של הצדדים האחרים, אשר עלולים להסתמך על סופיות ההכרעה. במקרה זה, נקבע כי טענת ההסתמכות של המערערים הייתה מוצדקת. * **הבחנה בין "החלטה אחרת" לערעור בזכות על החלטת רשם:** הובהר כי החלטה של רשם הניתנת לערעור בזכות לפי חוק בתי המשפט אינה נכללת בהגדרת "החלטה אחרת" לפי צו בתי המשפט, וניתן לערער עליה ללא צורך ברשות. * **פרשנות תקופת החירום:** למרות קיום "תקופת חירום", הוחלט כי אינה רלוונטית כאשר הצד המבקש הארכה ידע על מועד הגשת ההליך הרבה לפני תחילת תקופת החירום. * **החלת עקרונות מתקנות סדר הדין האזרחי החדשות:** השימוש בתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018, לרבות תקנה 137(ב), מהווה אינדיקציה ליישום הדין העדכני. בסופו של דבר, פסק הדין מבטא גישה מחמירה יותר כלפי בקשות להארכת מועד להגשת הליכים משפטיים, במיוחד כאשר אלו מוגשות באיחור ניכר, ומדגיש את החשיבות של שמירה על סופיות הדיון והגנה על הצדדים המסתמכים על הכרעות קודמות.