ק"ג 68023-05-22

תקציר

המערערת, חברה מנהלת בקרן פנסיה, ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי שפסק לטובת מבוטח המשיב. המשיבה ביקשה לבטל את החרגת הכיסוי הביטוחי שלה בגין נכות ומוות הקשורים למחלת כליות מעבר לתקופת הזכאות. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיבה, בקובעו כי חברותה בקרן לא הופרעה, ועל כן לא היה עליה להיות כפופה להליך חיתום רפואי עם הצטרפותה מחדש לקרן. כן צוין כי המערערת לא שלחה מכתב התראה כנדרש בחוק. ערכאת הערעור, לאחר ששמעה את שני הצדדים ואת הגוף המסדיר, הציעה הסדר לקיצור תקופת ההרחקה ל-10 שנים, ושני הצדדים הסכימו לכך. בית הדין הבהיר כי חוק הגנת השכר אינו חל במקרה זה, שכן מעסיקתה החדשה של המשיבה לא דיווחה על ביטוחה לקרן, והמעסיק הקודם לא חויב בתשלום שכר לאחר סיום העסקתה. בית המשפט ציין גם את המורכבות סביב הליכי החיתום הרפואי והתאמתם לתקנות קרנות הפנסיה. בהסכמת הצדדים התקבל הערעור באופן חלקי, פסק הדין של בית המשפט המחוזי בוטל, ותקופת ההרחקה נקבעה ל-10 שנים מיום ההצטרפות מחדש לקרן.