עת"מ 4712-02-16

תקציר

העתירה שבפני בית המשפט נסובה סביב תכנית ספציפית שהגישה המשיבה 3 לוועדות התכנון שמטרתה להסדיר את בנייתו של מבנה החורג מתכניות בנייה מאושרות. לאחר שדנו בתכנית ושקילו התנגדויות, לרבות מצד העותר, אישרו הן הוועדה המקומית והן ועדת הערר את התוכנית. בית המשפט לעניינים מנהליים הבהיר כי תפקידו אינו לפעול כמתכנן עליון אלא לבחון את סבירות החלטות ועדות התכנון. בית המשפט מצא כי החלטת ועדת הערר לאשר את התכנית הייתה סבירה ונתונה לשיקול דעתה, מה גם שמטרתה הייתה לתקן את קווי הבניין כך שיתאימו לתכניות מאושרות. טענות העותרת בדבר פוטנציאל לפגיעה ברכוש ולפגיעה בזכויות בנייה נדונו מחוץ לתחום סמכותן של ועדות התכנון, ויש להתייחס אליהן בפורומים מוסמכים אחרים. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת העותרת כי נספח הבנייה צריך לשקף את המצב הקיים של שלוש יחידות דיור במגרש, שכן הוא יביא לתוצאה אבסורדית הנוגדת את השכל הישר. יתר על כן, בעתירה עצמה נמצאו מספר פגמים פרוצדורליים, לרבות סוגיות ייצוג וחוסר בהירות, אך בית המשפט עדיין דן בה לגופו של עניין. בסופו של דבר נדחתה העתירה, והעותרים חויבו לשאת בהוצאות המשיבים.