עמ"נ 4685-03-11

תקציר

שלוש קבוצות משקיעים קנו אולם בתל אביב בשנת 1974 וחילקו אותו ביניהן. קבוצה ג', המערערים, נרשמו כנאמנים של חבר קבוצה א' רוברט לי טאובה, עד שזכויותיו נרשמו על שמו. עם זאת, זכויותיו של רוברט מעולם לא נרשמו, ובמשך עשרות שנים הנכס עמד ריק. עיריית תל אביב-יפו שינתה את הרישום בשנת 2007 כדי לרשום את המערערים כמחזיקים, אך נמנעה מלכלול חבר קבוצה נוסף, מר בן יהודה. המערערים עתרו למחיקת שמם מהרישום, בטענה שאינם הבעלים של הנכס, אך ועדת הערר פסקה לטובת העירייה. ועדת הערר קבעה כי הרישום המקורי לא היה שגוי, וכי העירייה לא הייתה מחויבת לעדכן את הרישום כאשר רוברט חדל להחזיק בנכס. העירייה לא הצליחה להוכיח כי פקעה זכותו של רוברט להחזיק בנכס, ומאחר שזכות החזקה של המערערים נגזרת מזכותו של רוברט, גם זכותם לא נקבעה. יתר על כן, ההסכם בין המשקיעים לחלוקת האולם לא נחשב פיקטיבי, ולכן רישומו של רוברט כמחזיק היה ראוי. לפיכך, העתירה התקבלה, נמצא כי המערערים אינם מחזיקים בנכס, ותשלומי הארנונה שלהם בוטלו. העירייה חויבה להשיב למערערים הוצאות ושכר טרחת עורכי דין, והפיקדון הוחזר.