ע"פ 2921/13

תקציר

המבקש, מעסה בספא במלון, הורשע בעבירות מין, לרבות אונס, מעשה סדום ומעשים מגונים, שבוצעו בלקוח. הוא ערער על גזר הדין ועל גזר הדין, וביקש עיכוב ביצוע עד להגשת הערעור. בכתב האישום נטען כי המבקשת ביצעה במתלוננת מעשים מיניים במהלך טיפול, לרבות עיסוי חזה, נגיעה בפין, פלטיו וחדירה לנרתיק, ללא הסכמתה. המבקש הכחיש את הטענות וטען כי המתלוננת יזמה את המגע המיני. בית משפט קמא הרשיע אותו על סמך עדותה המהימנה של המתלוננת וראיות תומכות נוספות. הוא נידון ל-8 שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי וחויב לשלם פיצויים בסך 100 אלף שקל. המבקש טען לעיכוב ביצוע, בנימוק של ספק סביר באשמתו, הצורך בזהירות יתרה באימוץ גרסת המתלונן ודאגתו להוריו הקשישים. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה. בית המשפט מצא כי הנסיבות אינן מספיקות כדי להצדיק עיכוב ביצוע גזר הדין, בהתחשב בתקופת המאסר המשמעותית, באופי הראייתי של הערעור וברמת המסוכנות הבינונית של המבקש. סיכויי ההצלחה של הערעור נחשבו נמוכים, שכן הוא ערער בעיקר על פסק הדין מטעמים עובדתיים. זאת ועוד, המבקש כבר החל לרצות את עונשו, והשיקולים המצטברים נשקלו כנגד עיכוב ביצוע.