סע"ש 58482-05-20

תקציר

התובע, עובד עם מוגבלות, הגיש תביעה נגד הנתבע, מעסיקו, בבקשה להחזירו לתפקיד ההולם את מוגבלותו. השאלה שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם הנתבעת עמדה בחובתה לבצע התאמות סבירות על פי החוק. בית המשפט פסק לטובת הנתבע ודחה את התביעה. נקבע כי הנתבעת עמדה בדרישה הפרוצדורלית בכך שנקטה בהליך כן ורציני למציאת תפקיד חלופי לתובע. הם הודיעו לתובע על התפקיד החלופי פעמיים, פעם אחת בפברואר 2020, ופירטו את ההתאמות שנעשו כדי להתאים למוגבלותו. עם זאת, התובע לא התייצב לעבודה ולא שיתף פעולה עם הנתבע, ופעל בחוסר תום לב. בית המשפט קבע, כי הנתבעת לא נדרשה לפנות לרופא התעסוקתי של התובעת לצורך אישור המשרה, שכן היה על התובע לנקוט יוזמה ולבקש הבהרות מהרופא עצמו. הפתרונות שניתנו על ידי הנתבעת בנוגע להגבלת זמן הנסיעה נמצאו סבירים וראויים, במיוחד בהתחשב במאמצי העבר של הנתבעת להתאים את עצמה לתובע. מהראיות עולה כי הנתבע עשה מאמצים ניכרים למצוא לתובע תפקיד חלופי, בעוד התובע לא שיתף פעולה ובמקום זאת הציב דרישות בלתי סבירות. בנוסף, דחה בית המשפט את טענות התובעת כי הנתבעת פעלה באופן פוגעני ולא התייחסה לתפקידים בבאר שבע. מעשיה של הנתבעת נמצאו בתום לב, והתנהלות התובעת נחשבה כניסיון להתחמק מחזרה לעבודה. לאור עמידתה של הנתבעת בחוק וחוסר שיתוף הפעולה של התובעת, נדחתה תביעת ההשבה. התובע חויב לשאת בהוצאות הנתבע ובשכר טרחת עורך דין. פסק הדין לא קבע את יחסי העבודה העתידיים בין הצדדים, ולתובעת ניתנה זכות ערעור על ההחלטה.