בר"מ 6472/19

תקציר

המבקשים ביקשו לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בנוגע לבקשתם לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט, אותה דחה בית המשפט המחוזי. בעתירה המנהלית המקורית, שהוגשה על ידי המבקשים בשנת 2016, נטען כי הארנונה שגבתה המועצה המקומית מבשרת ציון היא מפלה ובלתי חוקית. בעוד שבית המשפט המחוזי דחה את העתירה בשנת 2017, ערעורם של המבקשים לבית המשפט העליון התקבל באופן חלקי, מה שהוביל את המועצה המקומית לבחון מחדש את צו המס. עם זאת, המבקשים לא היו שבעי רצון מחוסר הפעולה של המועצה והגישו שלוש בקשות לפי פקודת ביזיון בית המשפט, שכולן נדחו. בבקשה האחרונה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי, נטען כי המועצה לא קיימה דיון מספק על תעריפי הארנונה ומסרה מידע שגוי לחבריה. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, שעליו מבקשים כעת המבקשים לערער, נקבע כי הליך ביזיון בית המשפט אינו המסגרת המתאימה לטיפול בחששות אלה. המבקשים, "למען הזהירות", הגישו בקשת רשות ערעור, אותה דחה שופט בית המשפט העליון מבלי להידרש לתגובה. השופטת ציינה כי הדרך הראויה למבקשים היא לפתוח בהליך חדש נגד החלטתה האחרונה של המועצה. בהחלטה הודגש כי זכויותיהם של המבקשים לכך נשמרו במלואן.