בש"א 6133/09

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת המנהל המיוחד בנוגע לתביעת חוב נגד קבוצת אלומות, הנמצאת בהקפאת הליכים בשל קשיים כלכליים. הערעור מתמקד בתוקפם ובקדימות של רישומי נושים מובטחים שונים. המערער, מר צלניק, טוען כי המנהל המיוחד פירש באופן שגוי את דרישות הרישום לשעבודים על מניות. לדברי זלניק, הרשימה בסעיף 178 לפקודת החברות סגורה, כלומר רק השעבודים הנזכרים בה במפורש חייבים להירשם אצל רשם החברות. מכיוון שמניות אינן מוזכרות במפורש, אין לרשום אותן שם. במקום זאת, המניות נופלות לקטגוריה של "מטלטלין", שהרשם המתאים להם הוא רשם המשכנתאות. עם זאת, בית המשפט קבע כי פקודת החברות היא חוק ספציפי הגובר על חוק המשכון הכללי. סעיף 178 לפקודת החברות מרמז על רשימה סגורה אך כולל מניות תחת הקטגוריה של "מטלטלין". בית המשפט הסביר כי מטרת דרישת הרישום היא להגן על הנושים והמפרק, ולהבטיח כי יוכלו להסתמך על המידע ברשם החברות לגבי מצבה הפיננסי של החברה. אי רישום שעבוד עלול לגרום לאובדן עדיפות. מאחר שאאורה רשמה את שעבוד המניות אצל רשם החברות לפני שעשה זאת זלניק, קבע בית המשפט כי זכותה של אאורה קודמת. הנאמן חויב להעביר את הכספים הרלוונטיים לאאורה, בניכוי ניכוי מוסכם. בית המשפט החליט שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים.