ת"א 6295-07-19

תקציר

התובעים, רוכשי שתי דירות מהנתבעת, קיבלו אותן עם ליקויים שונים, לרבות כשלים משמעותיים באיטום שהפכו את הדירות לבלתי ראויות למגורים. הנתבעת לא תיקנה את הליקויים בזמן והייתה חסרת תקשורת עם התובעים, מה שהוביל לאובדן אמון. בית המשפט קבע כי התובעים לא היו מחויבים לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים בעצמה, שכן התנהלותה הצדיקה את אובדן אמונם. לפיכך, הנתבע איבד את זכות התיקון. לתובעים נפסק פיצוי חלקי בגין אובדן דמי השכירות, שכן בית המשפט הגיע למסקנה כי הם לא הצליחו לצמצם חלקית את הנזק. התובעים היו זכאים לפיצוי בגין הוצאות התיקון בהתאם לחוות דעת המומחה, לעוגמת נפש ולהחזר הוצאות חוות דעת המומחה. הנתבע חויב לשלם לכל קבוצת תובעים את אגרת בית המשפט, שכר טרחת עורך דין, הפרשי הצמדה וריבית. פסק דין זה התבסס על התנהלותה הבלתי מוצדקת של הנתבעת ועל זכותם של התובעים למידע סביר אודות התיקונים. תביעת התובעים לירידת ערך הדירה נדחתה, שכן חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט קבעה כי לא תהיה ירידת ערך לאחר התיקונים. בסך הכל, התביעה התקבלה באופן חלקי, כאשר הנתבע נשא בעלויות ובשכר הטרחה הנלווים.