ע"פ 1239-07-09

תקציר

הנאשם הורשע במספר אישומים הנוגעים לרכב גנוב, בהם עושק, קבלת רכב שהושג בעבירה, קשירת קשר לביצוע פשע ושינוי זהות רכב. הוא ערער על הכרעת הדין וטען כי שגה בית משפט קמא בקביעותיו המשפטיות לגבי חלק מהאישומים, ולחילופין כי העונש חמור מדי. ערכאת הערעור הסכימה חלקית עם טענות הנאשם ביחס לאישום השביעי, וקבעה כי קיים ספק סביר באשמתו, ועל כן זיכתה אותו מאשמה זו. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור לגבי האישומים האחרים, ואישר את ההרשעה. השופטת, קלרה רג'יניאנו, פירטה את העבירות ואת הראיות נגד הנאשם, והסבירה מדוע הרשעתו של בית המשפט קמא באישומים הראשון והשישי הייתה מוצדקת. עבירות אלו נגעו לניצול בעלי רכב גנוב, קבלת רכב שהושג בעבירה, וקשירת קשר לביצוע פשעים. השופט רג'יניאנו הדגיש כי הנאשם ניצל את מצבם המצער של בעלי הרכב וקיבל רווחים כספיים שלא כדין. באשר לאישום השביעי, בו הואשם הנאשם בשינוי זהות רכב, מצא בית המשפט לערעורים כי שגה בית משפט קמא במסקנותיו באשר למצבו של הרכב בעת שהנאשם רכש אותו. השופט ציין כי קביעותיו של בית משפט קמא לא התבססו על חומר הראיות, והותירו ספק סביר בדבר אשמתו של הנאשם. לפיכך, זיכה בית המשפט את הנאשם מאשמה זו. בהתייחסו לגזר הדין, השופט רג'יניאנו הכיר בחומרת מעשיו של הנאשם, במיוחד לאור עברו הפלילי העשיר. עם זאת, היא הציעה להקל בעונש משום שהנאשם זוכה מהאישום החמור ביותר (האישום השביעי), ומשום שכתב האישום נגדו חמור פחות מזה של שותפיו. יתר על כן, השופט הציע כי אין לקיים נגדו את החלטת הנאשם למסור ראיות, שכן כתב האישום המתוקן מצדיק את עמדתו. השופט רג'יניאנו המליץ על עונש מופחת של 45 חודשי מאסר בפועל, לרבות הפעלת מאסר על תנאי, בניכוי כל התקופות שכבר ריצו כפי שקבע בית משפט קמא. יתר חלקי גזר הדין, כולל קנס ותשלומי פיצויים, היו אמורים להישאר ללא שינוי. המשנה לשופט אברהם טל והשופטת ורדה פלאוט הסכימו עם פסק הדין.