ת"א 66187-12-14

תקציר

נמצא כי הנתבע פעל בחוסר תום לב כלפי התובעים לאורך כל מערכת היחסים החוזית. הנתבעת נמנעה מלגלות מידע חיוני על הליכים משפטיים מתמשכים בינם לבין השוכר הקודם, תוך הצגת מצג שווא לפיו הם ימסרו את החזקה הבלעדית באולם המושכר ביום 1.1.2015. חובת תום לב זו הופרה כאשר קיבלו מהתובעים תשלום עבור השכירות ביודעם כי לא יוכלו למסור את החזקה כמובטח. המידע על שבעת האירועים המתוכננים שימנעו מהתובעים להחזיק באולם באופן בלעדי נחשף רק לאחר שהנתבעת קיבלה את התשלום, מה שהעמיד את התובעים במצב פגיע. יתר על כן, בית המשפט מצא כי התובעים היו מוצדקים בביטול ההסכם מראש על בסיס הפרתו הצפויה של הנתבע. התנהלות הנתבעים הצביעה באופן חד משמעי על כך שלא בכוונתם לקיים את החוזה, וההפרה הייתה יסודית, שכן היא שללה מהתובעים את החזקה הבלעדית באולם. רצונם העז של התובעים לקיים את החוזה ונכונותם לדחות את מועד תחילתו תומכים במסקנה זו. כתוצאה מהפרות הנתבעת, זכאים התובעים לבטל את ההסכם, לתבוע פיצוי בגין סכומים ששולמו ולקבל פיצוי בגין נזקים ממוניים ולא ממוניים. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובעים סך של 440,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.10.2014 ועד לתשלום בפועל. פיצוי נוסף נפסק בגין שכר טרחת תיווך, שכר טרחת עורך דין, עוגמת נפש, הוצאות משפט והוצאות משפט. ההחלטה התקבלה לטובת התובעים, והתביעה שכנגד נדחתה.