עמ"ש 223/96

תקציר

המערערים ביקשו לתקן את כתב הערעור כך שיכלול שתי טענות חדשות בתיק ערעור מס שבח 223/96. הטענה הראשונה נסובה סביב צו מנהלי שהמשיב כשל לכאורה בביצועו, וכתוצאה מכך חלה אפליית המערערים. הטענה השנייה נגעה לקביעת שווי הרכישה של הקרקע, בהתחשב בהפקעות אפשריות של הקרקע. בא כוח המשיב התנגד נחרצות לתיקון. בית המשפט הכיר בכך שבעוד שתיקון כתבי ערעור מותר בדרך כלל, הוספת תביעות חדשות כפופה לכללים נוקשים יותר. במקרה דנן, ניסו המערערים תחילה להעלות את טענת הצו המנהלי, שנדחתה על ידי בית המשפט בשל אי הזכרתה בערעור המקורי או בדיונים קודמים עם המשיב. אשר לבקשת התיקון, בית המשפט הגיע למסקנה כי היא לא תשפיע על פרשנות החוק והיא קשורה יותר לטענות עובדתיות. יתר על כן, טענות אלה לא הוצגו בפני המשיב קודם לכן, והתרתן כעת תחייב תיק ראייתי חדש. בית המשפט הדגיש את אופיים הייחודי של ערעורי המס ואת הצורך להקפיד על כללים פרוצדורליים. בסופו של דבר, בקשת התיקון נדחתה, והמערערים חויבו לכסות את הוצאות המשיב. ההחלטה נמסרה לנציגי הצדדים בהיעדרם.