ת"פ 42995-08-21

תקציר

הנאשמים הואשמו במספר עבירות הקשורות להשתתפות בהתפרעות ותקיפת שוטרים. המחלוקת העיקרית הייתה האם יידו הנאשמים אבנים וחפצים נוספים לעבר כוח המשטרה. לאחר ששקל היטב את כל הראיות והטענות, השופט מצא את הנאשמים אשמים מעבר לכל ספק סביר בכל הסעיפים. השופט בחן בקפידה את עדויותיהם של נציגי הרשויות – המפקח כהן והשוטר בוטקו – ואת הנאשמים, והעריך את מהימנותן ואת משקל הראיות. השופט העדיף את גרסאות הרשויות, ומצא אותן אמיתיות ומהימנות, מה גם שהנאשמים לא הציגו כל סיבה לכך שהרשויות יפליל אותם באופן שקרי. השופט ציין כי טענות הנאשמים לחפותם אינן סבירות וסותרות את עדויות הרשויות. בנוסף, דחתה השופטת את טענות ההגנה בדבר חוסר מהימנותם של עדי החקירה וכשלי החקירה הנטענים, והדגישה כי אין בהם כדי לפגוע במהימנות הראיות המפלילות. השופט הגיע למסקנה כי מעשיהם של הנאשמים מהווים ניסיון לתקיפת שוטרים, התפרעות והפרעה לשוטרים. כתוצאה מכך הורשעו הנאשמים בכל האישומים.