ת"א 41526-03-16

תקציר

התובעים, שהם הבעלים של שתי חלקות קרקע שהופקעו על ידי המדינה, עתרו לבית המשפט לפיצויי הפקעה. נקודות המחלוקת העיקריות היו שיעור החלקות בגינן זכאים התובעים לפיצוי ושיעור הפיצוי בגין דמי החכירה האבודים. בית המשפט קבע כי התובעים זכאים לפיצוי בגין 61 מ"ר בחלקה 47, בהתבסס על טענת הנתבעת כי יתרת החלקה לא נתפסה, וקיבל את חוות דעת המומחה כי יש לקבוע את שיעור דמי החכירה האבודים על 6% משווי הקרקע המשתנה לשנה. לדברי בית המשפט, שיעור זה סביר ועולה בקנה אחד עם תכלית החוק והפסיקה הקודמת, וחוות הדעת של המומחה, המתבססת על האגרות שגובה רשות מקרקעי ישראל בגין קרקע פנויה, היא מקצועית ומקיפה. כמו כן הורה בית המשפט לנתבעת לפצות את התובעים בגין הוצאותיהם הנלוות, לרבות אגרת בית משפט, שכר טרחת מומחה ושכר טרחת עורך דין, שנקבעו על סך של 50,000 ₪. הפיצוי בגין חלקה 35 יחושב לפי סעיף 12 לפקודה, ואילו הפיצוי בגין חלקה 47 יחושב לפי סעיף 13, לפי חישובי המומחה, בניכוי של 10% כמקדמה למס רווחי הון. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, ולאחר מכן ייגרמו הפרשי הצמדה וריבית.