ת"א 19560-02-14

תקציר

פסק הדין נסוב סביב חובתה של חברה להעמיד ערבות לתשלום הוצאות הנתבע בתובענה משפטית, כמפורט בסעיף 353א לחוק החברות. הסעיף יוצר חזקה לפיה חברה בע"מ חייבת לספק ערבות כזו, אותה ניתן להפריך על ידי הוכחת יכולת לשלם את הוצאותיו של הנתבע אם האחרון יזכה בתיק. פסק דינו של השופט מלצר בעניין ל.נ. הנדסת מחשבים בע"מ קובע בחינה תלת שלבית לקביעת הצורך בערבות: ראשית, נעשית הערכת מצבה הפיננסי של החברה. אם החברה לא הוכיחה את יכולתה לשלם, נערכת בדיקה נוספת כדי לקבוע האם הנסיבות מצדיקות חיוב החברה בערבות. שלב זה כרוך בבחינת הזכויות החוקתיות של הצדדים וסיכויי הצלחת החברה בתביעה. לבסוף, אם הוחלט כי החברה אכן צריכה להעמיד ערבות, נקבע הסכום, מה שמבטיח שהוא מידתי ומאזן בין השיקולים הרלוונטיים. פסק הדין מפנה גם להחלטתה של השופטת חנה פלינר, הקובעת כי חברות חדלות פירעון אינן פטורות ממתן ערובה. במקרה הספציפי הנדון, החברה נדרשת להעמיד ערבות בסך 50,000 ₪ לכל מבקש (נתבעים 3, 4 ו-14-16) בתוך 45 יום, בהינתן שמדובר בחברה חדלת פירעון עם אחריות מוגבלת. ההחלטה מתקבלת לאחר איזון בין זכות הגישה של החברה לצדק והאינטרסים של נושיה לבין זכויות הקניין של המבקשים, תוך הבטחת כיסוי הוצאות המבקשים אם יזכו. יש לציין כי כספי הערבות יגיעו מקרן ההסדר, המיועדת גם לנושי החברה. עם זאת, השופטת מציינת כי הוצאות אלה עדיפות על פני חלוקת דיבידנד לנושים, בהתאם לתקנות ולתקנות הרלוונטיות.