ת"א 35372/06

תקציר

התובע, עורך דין מוכר, תבע את משטרת ישראל בגין לשון הרע לאחר ששוטר צעק לכאורה כי הוא "בריון" וצריך "לחנך". המדינה טענה כי הקצין ניסה לשכנע שכן להגיש כתב אישום נגד התובע וכי התבטאויותיו חוסות תחת הוראות שונות בחוק איסור לשון הרע. השופט מצא כי הקצין אמנם אמר את הדברים שיוחסו לו, אך הם לא נצעקו בקול רם כפי שטען התובע. המשפט הראשון, שכינה את התובע בריון, אכן היה לשון הרע. עם זאת, המשפט השני, שעניינו חינוך התובע, לא היה לשון הרע שכן הוא היה יותר מאיים מאשר מבזה. טענות המדינה כי הפרסום מותר או חסוי לפי חוק איסור לשון הרע התקבלו באופן חלקי. השופט קיבל את העובדה שהשוטר האמין באמת ובתמים שהתובע הוא בריון והייתה לו חובה מוסרית וחברתית לשכנע את השכן להגיש נגדו כתב אישום. בנוסף, הבעת דעתו של נושא המשרה על התנהלותו של התובע זכתה לחסות החוק. מאחר שלמדינה היו הגנות תקפות, התביעה בגין לשון הרע נדחתה. התובע חויב לשלם למדינה שכר טרחת עורך דין, בסך 15,000 ₪.