ת"א 40298-05-24

תקציר

השופט פסק לטובת הנתבעים, וקיבל את בקשתם לדחיית תביעת התובע על הסף משני טעמים עיקריים. ראשית, התביעה נדחית על פי חוק בשל חלוף הזמן שחלף מאז קמה עילת התביעה. השופטת קבעה כי התביעה, הנוגעת לרישום זכויות במקרקעין, התעוררה במועד הרישום בשנת 1989, וכי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות המצדיקות שיהוי בחריג הידע לתקופת ההתיישנות. השופטת ציינה כי הליכי הפשרה היו ציבוריים ונגישים, והתובע יכול היה לדעת עליהם ועל רישום המקרקעין על שם המדינה אילו היה נוקט זהירות סבירה. שנית, השופט קבע כי כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה. התובע טען כי רישום הקרקע על שם המדינה היה מזויף, אך השופט קבע כי הטענה אינה מפורטת ונתמכת דיה, וכי התובע לא עמד בנטל ההוכחה הכבד הנדרש לתביעת מרמה. השופט הדגיש כי העילות לתיקון רישום המקרקעין מפורשות בצמצום, וכי טעות או רשלנות מצד פקיד ההסדר אינה מצדיקה פתיחה מחדש של ההסדר. בנוסף, השופטת ציינה כי התובע לא הביא ראיות לזכויות הבעלות שלו בקרקע. לפיכך נדחתה התביעה, והתובע חויב לשלם את הוצאות הנתבעים.