בש"פ 3146/13

תקציר

עניינה של ההחלטה בעתירה לחשיפת ראיות חסויות הקשורות לתיק פלילי נגד העותר. הראיות הנדונות מתייחסות לכתב אישום המייחס לעותר שורה של עבירות סמים וביטחון, לרבות ניסיון ליבוא חומרי נפץ, סחר בסמים וקשירת קשר לביצוע פשע. העותר מבקש לגלות ארבעה סוגים של ראיות חסויות: הנימוקים להחלטת התביעה שלא להעמיד לדין שני מעורבים נוספים בפרשה, מידע שמסר נחקר אחר, תוצאות בדיקות פוליגרף והקלטות של חקירותיו של העותר. לאחר עיון בחומר החסוי ושמיעת טיעוני הצדדים, מגיע השופט למסקנה כי יש לדחות את העתירה. באשר לבדיקת הפוליגרף, העותר כבר קיבל שני תזכירים המפרטים את נושאי הבדיקה ותוצאותיה, והשופט מוצא כי החומר הנוסף המבוקש אינו נחוץ להגנה. בסוגיית ההקלטות מקבלת השופטת את הסברי התביעה כי לא קיימות הקלטות של חקירות, וכי ההתייחסות להקלטות בעדויות העדים מתייחסת לשיחות טלפון חיות. עוד נחה דעתו של השופט, לאחר עיון במידע חסוי, כי החלטת התביעה לבטל את כתב האישום נגד השניים התבססה על שיקולים ענייניים ולא הייתה כרוכה בטובות הנאה או עסקאות. לבסוף, השופט קובע כי ראיות חסויות הקשורות לעניינו של העותר אינן מחייבות חשיפת מידע שנמסר על ידי נחקר אחר. ככלל, השופט קובע כי הצורך להגן על מידע חסוי של המדינה גובר על התועלת הפוטנציאלית להגנתו של העותר מחשיפת הראיות. לפיכך, העתירה לגילוי ראיות חסויות נדחית במלואה.