ת"פ 35780-06-19

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של גזר הדין, המתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים, על בסיס הנתונים שסופקו בלבד: **ניתוח משפטי: גזר דין בת"פ 35780-06-19 מדינת ישראל נ' סלים אבו עמאר** **1. עובדות כתב האישום והכרעת הדין:** הנאשם הורשע בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על פי הכרעת הדין, בתאריך 12.6.2019, תקף הנאשם את בתו, המתלוננת, באמצעות מוט ברזל, וגרם לה לחבלות של ממש בירך ובזרועות. התקיפה הופסקה על ידי בניו של הנאשם. **2. קביעת מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין):** * **ערכים מוגנים:** בית המשפט קבע כי הנאשם פגע בערכים מוגנים שלמות הגוף, שלוות הנפש, כבוד המתלוננת וזכותה למדור שקט. פגיעה זו מחמירה שבעתיים בשל הקשר המשפחתי (אב-בת), אשר פגע במרקם המשפחתי. בית המשפט הדגיש את חשיבות ההגנה על זכות יסוד זו, כמצוות הפסיקה (הפניה לע"פ 3868/09). * **חומרת העבירה:** אף על פי שעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש כוללת קשת רחבה של מקרים, בענייננו נקבע כי חומרת הפגיעה בערכים החברתיים אינה ברף הגבוה אך גם לא ברף התחתון. זאת, בשל ריבוי החבלות, השימוש במוט ברזל, והעובדה שמדובר באב שתקף את בתו. בית המשפט הדגיש את החומרה המיוחדת בעבירות אלימות בתוך המשפחה (הפניה לע"פ 6758/07). * **מדיניות ענישה:** בית המשפט סקר מגוון רחב של פסקי דין בנוגע לעבירות תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תוך התייחסות לנסיבות שונות: * **עניינים דומים:** נסקרות מספר החלטות (עליאן, שמריז, פלוני נ' מדינת ישראל, פייבושנקו, כהן, ברחיה, זידאן, אבו תיליק, פבריקנט, אבו זעילה, סורי, אנגדשט, אלנסאסרה). בכל מקרה, בית המשפט השווה את נסיבות המקרה דנן למקרי הפסיקה, תוך שהוא מזהה נקודות דמיון ושוני (למשל, חומרת הנזק, עבר פלילי, נסיבות אישיות, הודאה וחרטה, נקיטת הליכים טיפוליים). * **חידוש/הדגשה בפסיקה:** * **אלימות במשפחה:** הפסיקה מדגישה שוב ושוב את חומרתה המיוחדת של אלימות במשפחה, כפי שצוטט בענין שמריז ("תופעה נפסדת המהווה נגע רע בחברה"). * **אבחון מקרים:** בית המשפט מדגיש את חשיבות האבחון בין מקרים שונים, ולא ניתן לגזור גזירה שווה אוטומטית (כפי שצוין בעניינים כהן וברחיה). * **נסיבות ביצוע העבירה (סעיף 40י"ט לחוק העונשין):** בית המשפט פירט את הנסיבות הרלוונטיות ששקל: * **שימוש בנשק (מוט ברזל):** העובדה שהנאשם השתמש במוט ברזל להכות את המתלוננת בכל חלקי גופה, מחמירה את המעשה. * **חוסר יוזמה להפסקת התקיפה:** התקיפה לא הופסקה מיוזמת הנאשם. * **היעדר התגרות:** לא הוכחה התגרות מצד המתלוננת. * **מידת הנזק הפיזי:** נגרמו למתלוננת חבלות ממשיות (שריטות, שטפי דם), ולא חבלות קלות. * **פחד ועלבון:** בית המשפט נתן משקל משמעותי לעוצמת הפחד שחשה המתלוננת, כפי שעולה מזעקותיה למוקד 100, בהן חזרה על כך שאביה רוצה להורגה. * **פגיעה בתא המשפחתי:** תקיפת אב את בתו מוסיפה חומרה, והעדויות של ילדים אחרים שהעידו נגד אביהם מציגות את הקושי הרב הכרוך בכך. עם זאת, צוין שהתרחש פיוס, שיש לשקול אותו להקלה. * **נזק צפוי:** הנזק הפיזי והנפשי הצפוי משימוש במוט ברזל על ידי אב כלפי בתו הוא משמעותי. * **מניעים:** בית המשפט נתן אמון בטענת הילדים שהרקע לתקיפה הוא תלונה קודמת של המתלוננת, ולא רק מצבו הנפשי של הנאשם (אף שניתן לו משקל בהמשך). * **התייחסות לטענות ההגנה:** בית המשפט קיבל את טענת ההגנה לגבי חומרת הנזק במקרים אחרים (כמו ענין עליאן), אך הדגיש את ההבדלים בנסיבות האישיות (כמו הליך שיקומי). כמו כן, נדחו טענות כי ניתן לגזור גזירה שווה ממקרים מסוימים, בשל שוני מהותי בעובדות. **3. קביעת מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג(ב) לחוק העונשין):** לאחר ששקל את כלל השיקולים, בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם הוא **5 עד 24 חודשי מאסר בפועל**, לצד ענישה נלווית. **4. גזירת העונש המתאים לנאשם (סעיף 40יא לחוק העונשין):** * **נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה:** * **מצבו הרפואי והנפשי:** הנאשם (בן 57) סובל ממצבים רפואיים מורכבים (סוכרת, יתר לחץ דם, אי ספיקת כליות, בעיות עמוד שדרה), אשר מובילים לכאב ומוגבלות. כמו כן, קיים חשש להתמכרות לאופיואידים, הוא סובל מהפרעת הסתגלות, דכאון וניסיון אובדני. בית המשפט קיבל את טענת ההגנה שיש לתת משקל למצבו, אך גם את טענת התביעה כי הנאשם אינו מקפיד על טיפול מסודר, דיאטה, או נוטל חלק מהתרופות, ומעשן, דבר שמחמיר את מצבו. * **נזקים שנגרמו לנאשם:** הנאשם שהה במעצר, מעצר בית מלא וחלקי, והורחק מהמתלוננת. הוא מתגורר כיום ברכבו, ומצבו הרפואי מתדרדר. * **נטילת אחריות:** **נקודה מהותית:** הנאשם לא נטל אחריות על מעשיו, הכחיש את המפגש ואת התקיפה, ולא הביע חרטה. בית המשפט הדגיש כי היעדר נטילת אחריות וחרטה מקשים על הקלה בעונש, שכן אלו תורמים לתיקון הנזק הנפשי. * **חלוף הזמן:** חלפו כשלוש שנים מביצוע העבירה, אך ההליך התארך עקב דרך ניהול ההגנה של הנאשם. * **עבר פלילי:** הנאשם נעדר עבר פלילי, ונקודה זו נזקפה לזכותו. * **שיקולים נוספים (סעיפים 40ד, 40ה, 40ו, 40ז):** בית המשפט לא מצא מקום לחרוג מהמתחם משיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור. ניתנה דעת לצורך בהרתעה אישית וברבים. **5. סוף דבר - גזירת העונש:** * **העונש שנגזר:** בית המשפט קבע כי יש למקם את הנאשם בתחתית המתחם שנקבע (5-24 חודשי מאסר בפועל), בשל מצבו הרפואי שאינו מאפשר ריצוי עבודות שירות, ומצבו הכללי והכלכלי. * **העונשים הספציפיים:** * **5 חודשי מאסר בפועל** (בניכוי ימי מעצרו). * **4 חודשי מאסר על תנאי** (ל-3 שנים) בעבירת אלימות מסוג פשע. * **חודשיים מאסר על תנאי** (ל-3 שנים) בעבירת אלימות מסוג עוון. * **פיצוי סמלי למתלוננת בסך 5,000 ₪.** בית המשפט התייחס לקביעת בית המשפט העליון (ע"פ 7186/19 טובי) לפיה פיצוי בהליך הפלילי מהווה "עזרה ראשונה" בלבד, והאפשרות להגיש תביעה אזרחית נפרדת. * **התחייבות בסך 3,000 ₪** (ל-3 שנים) שלא יעבור עבירת אלימות. * **הדגשים:** * **היעדר חרטה ונטילת אחריות:** מהווה קושי משמעותי בהקלה בעונש. * **מצב רפואי:** היווה גורם משמעותי למקם את העונש בתחתית המתחם, ולאפשר ריצוי בצורת מאסר בפועל (ולא עבודות שירות, דבר שלא היה מתאפשר בשל מצבו). * **פיצוי סמלי:** נועד לאזן בין הצורך בפיצוי כלשהו למתלוננת לבין יכולתו הכלכלית וראיית העונש במכלול. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **החשיבות המיוחדת של אלימות במשפחה:** בית המשפט מחזק את הפסיקה הקיימת המטילה חומרה יתרה על עבירות אלימות בתוך המשפחה, נוכח הפגיעה הקשה באמון הבסיסי ובמרקם החברתי. * **המשקל לנסיבות ביצוע העבירה:** השימוש בכלי (מוט ברזל), עוצמת התקיפה, תוצאותיה הפיזיות והנפשיות, ותחושת הפחד של הקורבן, כל אלו מהווים שיקולים מרכזיים בקביעת חומרת המעשה. * **אי-נטילת אחריות כחסם להקלה:** בית המשפט מדגיש כי היעדר נטילת אחריות וחרטה מצד הנאשם מקשה באופן מהותי על הקלה בעונשו, גם בנוכחות נסיבות אישיות מקלות. בכך, בית המשפט מפעיל לחץ מוסדי על נאשמים לקחת אחריות, דבר התורם לשיקום ולתהליך הפיצוי הנפשי של הנפגע. * **איזון בין נסיבות אישיות להגנה על שלום הציבור:** אף שמצבו הרפואי והנפשי של הנאשם מורכב, הוא לא היווה עילה לחריגה מהמתחם, אלא שיקול למיקומו בתחתיתו, כך שהעונש עדיין ישקף את חומרת המעשה והצורך בהרתעה. * **פיצוי בהליך פלילי:** אישור הגישה כי פיצוי בהליך פלילי הינו "עזרה ראשונה" בלבד, ולא בא למצות את כלל הנזקים, תוך שמירת האפשרות לתביעה אזרחית. בסך הכל, גזר הדין מדגים יישום מדוקדק של הוראות חוק העונשין בנוגע לקביעת מתחם עונש והטלת עונש, תוך שקלול מורכב של נסיבות ביצוע העבירה, נסיבות הנאשם, והפסיקה העדכנית, בדגש על חומרתה המיוחדת של אלימות במשפחה.