ע"מ 1270/05

תקציר

המערערת, חברת בנייה, ערערה על שומת התשומות של המשיבה לשנים 2001-2002, וטענה כי נקטה אמצעים מספיקים כדי להימנע מקבלת חשבוניות פיקטיביות, וכי המשיבה לא חקרה כראוי. המשיב דחה את טענות המערערת וקבע כי החשבוניות המדוברות אכן פיקטיביות, וכי המערערת לא נקטה בכל האמצעים הסבירים לבדיקת חוקיותן. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי התנהלותה של המערערת מעוררת ספקות באשר לטענתה כי פעלה בתום לב. בית המשפט הצביע על סתירות בסיפורי המערערים ומצא כי הם לא ביקרו במשרדי החברות שלטענתם עבדו עימן, ואף לא יכלו למסור מידע בסיסי אודות חברות אלה. בנוסף, חלק ניכר מהתשלומים לחברות אלה בוצעו במזומן, ללא כל תיעוד, דבר שהטיל ספק נוסף באמינותה של המערערת. לגבי חלק מהחשבוניות קיבל בית המשפט את טענת המערערת כי נקטה אמצעים סבירים. מדובר במקרים בהם טיפלה המערערת בעוסקים מורשים שביצעו עבורם עבודות בניה, גם אם באמצעות אדם אחר. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור על חשבוניות מחברות בהן לא היו ראיות לביצוע עבודה כלשהי, או כאשר המערערת לא נקטה אמצעים סבירים לאימות חוקיותן. לפיכך, הערעור התקבל בחלקו ונדחה בחלקו. המערער חויב בהוצאות המשפט של המשיב.