דב"ע נו/022 - 0

תקציר

התיק נסוב סביב זכאותו של התובע לקצבת ילדים מהמוסד לביטוח לאומי, בשל מגוריו בשכונת הדואר, אזור שנוי במחלוקת הגובל בירושלים. המשיב טען כי המערער התגורר מחוץ לגבולותיה המוניציפליים של ירושלים, באזור המכונה יהודה, שומרון וחבל עזה. השאלה העיקרית הייתה האם יש לראות בשכונת הדואר חלק מישראל, ובכך לזכות את התובעים בקצבאות ילדים עבור כל ילדיהם. העניין נדון תחילה בבית משפט אזורי, אשר קבע כי המערערת התגוררה מחוץ לגבולות ישראל ולכן זכאית לקצבאות רק עבור ילדים שנולדו לפני 1.1.87. על פסק דין זה הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, שהחזיר את התיק לבית הדין האזורי להמשך בירור. בסופו של דבר קבע בית המשפט המחוזי כי המערערת אכן התגוררה מחוץ לישראל, והתביעה לקצבת ילדים נדחתה. על פסק דין זה מערערים כעת. בית הדין הארצי לעבודה, בפסיקתו הנוכחית, מנתח בקפדנות את השתלשלות ההליכים המשפטיים ואת ההקשר ההיסטורי. המסקנה היא כי תושבי שכונת הדואר זכאים להטבות מסוימות לפי תקנה 15(ג) לתקנות הביטוח הלאומי. עם זאת, טענת המערער נדחית משום שלמרות שהוא מתגורר בשכונת הדואר, בתעודת הזהות שלו לא מופיעה הכתובת כנדרש בתקנה. בית המשפט מדגיש כי מטרת התקנה אינה להעניש על הונאה אלא להבטיח את אמיתות הטענה. בנוסף, אין כל ראיה לכוונת מרמה כלשהי מצדו של המערער. עם זאת, הערעור על קצבאות ילדים לילדים שנולדו לאחר 1.1.87 נדחה, תוך שהוא מאשר את החלטת בית המשפט המחוזי.