ת"פ 2000/21

תקציר

השופט אמיר דורון מגיע למסקנה כי יש לזכות את הנאשם בשל ספק סביר סביב ראיות הדנ"א הנסיבתיות שהציגה התביעה. טענת התביעה הסתמכה אך ורק על הימצאות DNA של הנאשם על נשק, שלטענתם הצביעה על כך שהנאשם החזיק באקדח. עם זאת, ההגנה הציגה מחקרים ועדויות מומחים המדגימים אפשרות של העברה משנית של DNA, אשר יכול היה להניח את הדנ"א של הנאשם על האקדח מבלי שהוא החזיק אותו פיזית. מאחר שאין ראיות נוספות התומכות בטענת התביעה, והסברו של הנאשם להעברה המשנית סביר, השופט דורון מצדד בהגנה. ספק סביר זה, יחד עם היעדר ראיות תומכות אחרות, מוביל לזיכויו של הנאשם. השופט דורון מדגיש כי הימנעותה של התביעה מלהוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר, גם בראיות נסיבתיות, מצדיקה החלטה זו. יתר על כן, השופט מציין כי גם אם היו נותנים אמון מופרז בטיעוני התביעה, עדיין היה נשמר סיכוי קטן לחפותו של הנאשם, המחייב זיכוי. השופט גם בוחר שלא להתייחס לטענת הנאשם בדבר חיפוש בלתי חוקי, שכן הזיכוי מייתר אותו. אשר על כן, הנאשם, הנמצא במעצר אך ורק בשל תיק זה, מתבקש להשתחרר לאלתר.