עב"ל 30165-10-10

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור ולקיים את פסק דינו הקודם של בית המשפט המחוזי, בהתבסס על הנימוקים והראיות שהוצגו. המערערת לא סיפקה כל נימוק משכנע לכך שבית הדין יסתור את חוות דעתו של המומחה הרפואי, ד"ר ברקו, אשר בחן לעומק את המקרה וקבע כי ליקוי השמיעה של המערערת לא נגרם בשל תנאי עבודתה. בית המשפט נותן משקל משמעותי לחוות דעתם של מומחים המעידים באופן עצמאי, ובמקרה זה הערכתו של ד"ר ברקו הייתה מקיפה ואובייקטיבית. ממצאיו הצביעו על כך שליקוי השמיעה של המערער נגרם כתוצאה ממחלה טבעית, ובית המשפט לא ראה סיבה לסטות ממסקנה זו. זאת ועוד, הטענות שהציגה המערערת בדבר תרומת החשיפה לרעש למצבה הופרכו על ידי חוות דעת המומחה, אשר קבעה בבירור כי ליקוי השמיעה אינו קשור לעבודה. טענת המערער כי המומחה ייצג אסכולה מחמירה לא נתמכה בראיות. ככלל, בית המשפט מצא את הערעור לא משכנע ובחר לדחות אותו, ללא צו להוצאות. החלטה זו התקבלה בהיעדר הצדדים המעורבים.