בש"א 2439/06

תקציר

לאחר שעיין בכל המסמכים הדרושים ושקל את מצבו הרפואי של המבקש, מצא השופט כי בקשת הדחייה הייתה כדין ולכן דחה את בקשת המבקש לבטל את פסק הדין הקודם. המבקשים טענו כי בית המשפט התייחס אליהם בחומרה ולא היו במצב בריאותי תקין במהלך הדיונים, אך השופטת השיבה כי המבקש לא ביקש דחיית הדיונים ואף הסכים לוותר על זימון העדים. השופטת הדגישה כי המבקש זכה למשפט הוגן וניתנה לו הזדמנות להציג את טיעוניו ולזמן עדים, וכי בית המשפט התחשב במצבו הרפואי של המבקש במהלך הדיונים. השופט הגיע למסקנה כי אין טיעונים תקפים המצדיקים את ביטול פסק הדין הקודם וכי בקשת המבקש עולה כדי משפט חוזר, שאינו הוראה בהליך אזרחי. לפיכך, פסק הדין מיום 01.02.06 יעמוד על כנו, והמבקש חויב בתשלום הוצאות המשיב. השופטת הביעה אהדה למצבו הרפואי של המבקש, אך טענה כי אין בכך כדי להצדיק את שינוי פסק הדין, שהתבסס על הראיות שהוצגו ועל הטיעונים שהעלו הצדדים.