ע"פ 30586/06

תקציר

השאלה בערעור זה היא האם לבית המשפט סמכות ליתן צו הריסה לעבודות בנייה שבוצעו ללא היתר, ואם כן, האם קיים אינטרס ציבורי מספיק כדי להצדיק צו כזה לפי סעיף 212 לחוק התכנון והבניה, כאשר האישום הפלילי נגד בעל הנכס בוטל מחמת התיישנות. עבודות הבנייה, בהיקף של למעלה מ-600 מ"ר, כללו הוספת שלוש קומות לבניין קיים בן ארבע קומות בירושלים. בית משפט קמא דחה את הבקשה לצו הריסה, שכן לא מצא עניין ציבורי המצדיק זאת והטיל ספק במניעי המדינה. עם זאת, ערכאת הערעור פסקה לטובת המדינה. בית המשפט קבע כי הבנייה הבלתי חוקית המהותית, בניגוד לתוכנית המתאר התקפה, מהווה פגיעה משמעותית באינטרס הציבורי. כך, נקבע כי המדינה הציגה די נתונים כדי להוכיח עניין ציבורי חשוב בהוצאת צו ההריסה, והעובדה שלא ניתן להגיש נגדו כתב אישום פלילי בשל תקופת ההתיישנות שיכללה את סמכותו של בית המשפט להוציא את הצו לפי סעיף 212(5) לחוק התכנון והבניה. לפיכך, קיבל בית המשפט את ערעור המדינה, הורה על הריסת עבודות הבנייה הבלתי מורשות, ונתן למשיב ארכה עד ליום 30.11.2007 לביצוען.