תא"מ 52591-02-16

תקציר

השופט קבע כי יש לקבל הן את טענות התובע והן את טענות הנתבע בחלקן. באשר לתביעה העיקרית, הסכימה השופטת כי הנתבעת הפרה את ההסכם בכך שלא אפשרה לתובעת לחזור לעבודה ביום 19.4.2015. התובעת הייתה זכאית לקבל שיק לפירעון ביום 16.4.2015, כאמור בהסכם, ועזיבת מקום העבודה עקב סירוב הנתבעת לא היוותה הפרה יסודית של ההסכם. השופט הורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 11,407 ₪ כולל מע"מ בגין העבודה שבוצעה. אשר לתביעה שכנגד, השופטת הסכימה חלקית עם הנתבע. בעוד שתביעת הנתבע להוצאות נוספות וזמן לאיתור קבלן חדש נדחתה מאחר והנתבע הפר את ההסכם, פסק השופט לנתבע פיצויי לשון הרע בסך 8,000 ₪. השופטת קבעה כי דברי התובע בהם כינה את הנתבע "שקרן" ו"גנב" במהלך הוויכוח היו לשון הרע אך לא גידופים גרידא. סכום זה קוזז כנגד הסכום המגיע לתובע, והותיר הנתבע לשלם לתובע סך של 3,407 ₪. לשני הצדדים הזכות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.