עפ"ג 41693-01-17

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על פסק דין קודם. המערער העסיק תושבים מהשטחים לעבודה בישראל ללא ההיתרים הנדרשים, עבירה חמורה לטענת המחוקק. גזר הדין המקורי של בית משפט קמא נע בין שלושה לתשעה חודשי מאסר, עליהם ערער פרקליט המדינה, שהמליץ על קיצור עונשו של ארבעה עד שמונה חודשים. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את כתב האישום ואת נסיבות העבירה, סברה כי גזר דינו של בית משפט קמא סביר, במיוחד נוכח כוונת המחוקק העומדת מאחורי החוק והרשעתו הקודמת של המערער בקשירת קשר לביצוע פשע. ההרשעה הקודמת, יחד עם העבירה הנוכחית, המחישו חוסר כבוד לחוק. בנוסף, העסקתם של שני דיירים על ידי המערער, האחד לתקופה ממושכת, חידדה את חומרת העבירה. בית המשפט קבע כי צו עבודות שירות שהוצע על ידי שירות המבחן אינו מספק ואינו ראוי. בדחותו את הערעור, אישר בית המשפט לערעורים את החלטת בית משפט קמא והדגיש את התנאים המחמירים של עבודות השירות של המערער, תוך שהוא מזהיר מפני השלכות אפשריות במקרה של אי ציות. פסק הדין ניתן בנוכחות המערערים ובאי כוחם, והעתק מהם נשלח גם לממונה על עבודות ציבוריות.