עת"מ 1072/06

תקציר

העותרת ביקשה לבטל היתר בניה שהונפק למשיבה מס' 2 על ידי המשיבה מס' 1, בטענה כי הוא בלתי חוקי ומנוגד לתכנית בניין עיר שבתוקף, וביקשה להורות למשיבה מס' 2 להפסיק את כל עבודות הבנייה. לחילופין, ביקשה העותרת להרוס את חלקי המבנה שאינם עולים בקנה אחד עם תכנית בניין העיר. המשיבים טענו כי העותרת לא מיצתה את כל ההליכים הקיימים וכי חל שיהוי ניכר בהגשת העתירה, וכי אל לו לבית המשפט להתערב בשיקול דעתה של הרשות המינהלית. עוד טענו כי לא היו חריגות בגובה המותר ובמספר הקומות, וכי היה על העותר להגיש את עתירתו מוקדם יותר. בית המשפט קבע כי העותר ניהל הליכים מספיקים לפני הגשת העתירה וכי לא חל שיהוי יתר על המידה בהגשתה, במיוחד בהתחשב בהיעדר מידע שנמסר לו על היתר הבנייה. באשר לחריגות בגובה הבניין ובמספר הקומות, מצא בית המשפט כי פרשנותה של הרשות המינהלית לתכנית הייתה לקויה ואינה משתלבת ביתר חלקי התכנית, וכי הרשות לא הפעילה את שיקול דעתה באופן סביר. עוד מצא בית המשפט כי קיימת חריגה במספר הקומות, שכן יש לראות בקומת הגלריה קומה נפרדת. כמו כן, קבע בית המשפט כי אין לחשב את הקרקע המשמשת לסלילת הדרך כחלק משטח החלקה לצורך חישוב אחוזי הבנייה, שכן היא הופקעה בפועל. עוד קבע בית המשפט כי היתר הבנייה הוצא ללא תכנית חלוקה מאושרת כדין, כנדרש בתכנית בניין עיר. לפיכך פסק בית המשפט לטובת העותר, בקובעו כי היתר הבנייה בטל, והורה למשיבה מס' 2 לעצור את כל עבודות הבנייה מעל קומת הגלריה. המשיבים חויבו לכסות את הוצאות העותר, כאשר המשיב מס' 1 שילם 7,500 ₪ והמשיב מס' 2 שילם 15,000 ₪, שניהם סכומים הכוללים שכר טרחת עורך דין.