ה"פ 34330-12-09

תקציר

העותרים ביקשו להכריז על חלקת אדמה שעליה הוקם בית כנסת כאדמת הקדש ציבורי. המשיבים, שהם הבעלים הרשומים או בעלי זכות להירשם כבעלים, התנגדו. בית המשפט מצא כי טענת העותרים נגועה בשיהוי כבד ובלתי מוצדק, כאשר עדים רלוונטיים נפטרו כעת, והעד שנותר בחיים, אביו של המבקש, לא היה מסוגל מבחינה קוגניטיבית לתת משקל לעדותו. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי המבקשים לא הצליחו להוכיח את כוונת הבעלים להקדיש את הקרקע כהקדש, המהווה תנאי מוקדם להכרזה כזו. זיקתם של המבקשים לבית הכנסת הוטלה אף היא בספק, ובית המשפט מצא כי האגודה החדשה שהקימו המבקשים אינה יכולה להיחשב ממשיכת דרכה של האגודה העות'מאנית המקורית שניהלה את בית הכנסת. ככלל, דחה בית המשפט את התביעה והורה למבקשים לשאת בהוצאות המשיבים בסך של 15,000 ₪.