ע"א 3202/24

תקציר

במקרה דנן, בחן בית המשפט בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית המשפט המחוזי, אשר קבע כי מזכר הבנות בין המבקש לבין המשיב הוא הסכם מכר מקרקעין מחייב. בית המשפט המחוזי הורה למבקש להעביר את הזכויות בנכס בתוך 60 יום, כאשר המשיב נדרש לשלם 1,500,000 ₪ באותו מועד. המבקש טען כי לערעור סיכויי הצלחה גבוהים, וטען כי התזכיר נעדר פרטים מהותיים וכי ביצוע פסק הדין יגרום לו נזק משמעותי. מנגד, המשיב טען כי סיכויי הערעור קלושים והציע כי כל שהות תהיה מותנית בתנאים כספיים ספציפיים. לאחר עיון בתיק, החליט בית המשפט להעניק את השהייה, תוך שימת דגש על "מאזן הנוחות" לטובת המבקש בשל הסיכון לשינויים בלתי הפיכים בזכויות הקניין אם פסק הדין יבוצע. החלטה זו מתיישבת עם תקדימים בהם עוכבו העברות זכויות במקרקעין כדי לשמר את המצב הקיים עד לתוצאות הערעור. השהייה מותנית בערבות בסך 50,000 ₪, למעט עיכוב תשלום הוצאות בסך 40,000 ₪ שהורה בית המשפט המחוזי. בסופו של דבר, הבקשה לעיכוב ביצוע התקבלה מבלי שהוטלו הוצאות נוספות על מי מהצדדים.